עונשם של אדם וחוה על חטאם היה העצבות” ככתוב: “אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים… וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ” (בראשית ג” יז-יח).
בא נח והניח לאדם מן העצבות ולכן נקרא שמו נח: “וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ נֹחַ לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ד'” (ה” כט). רש”י מפרש: “זה ינחמנו – ינח ממנו את עצבון ידינו” עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרשה והוא הכין להם” והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חטים” מקללתו של אדם הראשון” ובימי נח נחה”.
ההמצאה של המחרשה ורתימת הבהמות אליה” הקלה על חיי האדם ועל עבודת האדמה הקשה והמתסכלת כשהיו זורעים חטים ומוצאים קוצים. אבל השמחה עדיין לא שבה אליו – נח עצמו היה בורח מהמציאות הקשה שחי בה אל שתיית היין” ככתוב: “ויחל נח איש האדמה ויטע כרם” וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה” (ט” כא)
רק לאברהם איש החסד” בחיר ה’ ואהובו” שבו השמחה והצחוק שהיו נחלתו של האדם הראשון בגן עדן קודם החטא. ככתוב “ויפל אברהם על פניו ויצחק” כלשון התרגום: יצחק לשון שמחה” ואדרבא” השי”ת מצוה עליו לקרוא לבנו יצחק “וקראת שמו יצחק”.
באברהם אבינו ובזרעו הבא אחריו בא התיקון לחטא האדם הראשון” לחטא שמביא את העצבות לעולם. מאברהם אבינו אנו עוברים מאלפיים שנות התוהו העצובות לאלפיים שנות התורה כהכנה לאלפיים שנות המשיח” שבשיאם תחזור השמחה לעם ישראל ולעולם כולו ככתוב “ושמחת עולם על ראשם” (שבת פח” א)” והדבר נרמז באותיות ‘המשיח’ שהן גם אותיות ‘שמחה’.
נכון לעכשיו” ההיסטוריה האנושית – מגמתה לצאת מהעצבות ששורה על המין האנושי מהאדם הראשון” אל השמחה הגדולה והעצומה שתאפיין את מצב רוחו של המין האנושי בכלל ושל עם הנצח” עם ישראל” בפרט” באחרית הימים ככתוב: “וּפְדוּיֵי ד’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” (ישעיה לה” י).
גם בדורנו” בדומה לדורו של נח” אנו עדים להתפתחות טכנולוגית עצומה המקלה לכאורה על חיי האדם כבימי נוח” אבל עולם מתקדם ומשוכלל ככל שיהיה אינו מספיק למלא את לב האדם בשמחת אמת. כדי שהשמחה תשוב למין האנושי ולכל אדם ואדם” צריכים לתקן את חטא האדם הראשון שהלך אחר יצריו ותאוותיו. האדם צריך לשוב אל עצמו כאדם” מבחינה מוסרית וערכית” ללכת בדרכי השי”ת לעשות צדקה ומשפט” כפי שנאמר על אברהם אבינו “כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ד’ עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו” (בראשית יח יט). ומתוך כך: -“וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ” (יח” יח). וכל אותן שנים שהיינו בהסתר פנים ובעצב יהפכו לשמחה ככתוב: “שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה” (תהילים צ” טו).
בציפייה לישועה השלמה