תפילה: עבודה על עצמי

יש מקום להתייחסות נוספת לשאלתנו למה ובמה התפילה נקראת עבודה שבלב? כמו יהודי טיפוסי השואל שאלה חדשה על מנת לענות לשאלה הראשונה” כך ננקוט גם אנחנו. מענה לאותה שאלה השנייה ישפוך הרבה אור על העבודה שבלב.
חשוב ומעניין לשים לב שפנייתנו לריבונו של עולם” במהותה” מכונה בשם הפועל “להתפלל” או בשם העצם “תפילה”” ולא בשמות נרדפים אחרים כגון לבקש” להתחנן. האם יש לזה סיבה? כמו כן” עלינו לשאול ולהבין למה שם הפועל ‘להתפלל’ הוא בבניין התפעל” שמגמתו בלשון הקודש לבטא פעולה של המבצע על עצמו. כיצד זה חוזרת פעולת התפילה על המתפלל” והרי היא מופנית כלפי אדון העולם?!
כעת נציע תשובה אחת. תשובה נוספת בפרק הבא.
שורש הפועל הינו פ.ל.ל. מה משמעותו? הייתכן קשר בין תפילה לפלילים? “וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף” רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי; וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹקִים” גַּם אֶת זַרְעֶךָ.” (בראשית מח” יא). כך אומר יעקב אבינו לבנו יוסף לפני פטירתו. רש”י מאיר את עינינו בהתייחסו למילה זו: “…פללתי לשון מחשבה…”. לפלל = לחשוב. ואם כן בבניין התפעל – להתפלל פירושו – להתחשב. כשאנחנו מתפללים הננו מתחשבים?! במי? בעצמנו!
ביאור הדברים: על מנת לפנות אל ה'” בכל תחום” על האדם “לעשות חושבים” על עצמו” מה שנקרא חשבון נפש. האדם השואף לשינוי מצב כלשהו (חומרי” נפשי” אישי” מקצועי או רוחני) בחייו” מוזמן וחייב להיות מסוגל לבדוק בעצמו: האם הוא ראוי ורשאי להשיג את מבוקשו? האם מתקיים בו הצו האלוקי “צֶדֶק צֶדֶק” תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ” אֲשֶׁר ה’ אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ”. (דברים טז” כ)?
חכמת התפילה היא לדעת לעשות “פלילים” לעצמנו” ולאו דווקא לבקש. האדם הפונה אל ה’ מחפש להתרומם לעוצמת הערכיות המוסרית של בקשתו. אם הוא נמצא ברמה מתאימה” הוא יראה כי ה’ הטוב והמטיב נענה לו. אולם אם עדיין לא” אותו ה’ הטוב ייטיב אותו בדרישה לשיפור מעשיו” שיתרחש רק אחרי שהוא יעשה פלילים” “חושבים”” על עצמו. (עולת ראיה” הדרכת התפילה וחלקיה). קוראים לזה במילה אחת להתפלל.
התפילה היא הזדמנות החוזרת על עצמה” כמה פעמים ביום” לחשבון נפש – האם הננו עומדים במאזן המוסרי הנכון על מנת שיחול בנו טוב ה’.
אותה תנועת נפש דורשת מאמץ גדול” עמוק וכן. “לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי” אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר” וְהֵמָּה בִקְשׁוּ” חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים” (קהלת ז” כט). השאיפה לשוב לאדם הישר עוברת דרך חשבונות רבים” וביניהם ההתחשבות הכּנה במצבי. זאת עבודה שמרכזה בלב” המנתב אותנו במסילת הישרים” היַשרות. אותה העבודה תיגע יותר בלב” באישיות” בלב העניינים. נתרומם יותר למוסריות הדרושה למציאות בקשתנו בעולמנו. דבר זה אינו יכול להיעשות כלאחר יד אלא בהשקעת כל האדם” לבו” חיותו.