לכבוד יום פטירתו: הרב רונן טמיר על דמותו של רבי שמעון שקופ

“נראה לעניות דעתי” שבמצוה זו של ‘קדושים תהיו'” כלול כל יסוד ושורש מגמת תכלית חיינו” שיהיו כל עבודתנו ועמלנו תמיד מוקדשים לטובת הכלל” שלא נשתמש בשום מעשה ותנועה” הנאה ותענוג” שלא יהיה בזה איזה עניין לטובת זולתנו… וביחס זה מתדמה עניין קדושה זו לקדושת הבורא ית’ באיזה דמיון קצת” שכמו שבמעשה של הקב”ה בבריאה כולה” וכן בכל רגע ורגע שהוא מקיים את העולם” כל מעשים הם מוקדשים לטובת זולתנו- כך רצונו ית’ שיהיו מעשינו תמיד מוקדשים לטובת הכלל ולא להנאת עצמנו” (מתוך הקדמתו לספרו “שערי יושר”).
הגאון ר’ שמעון שקופ נולד בעיירה טורץ שבליטא בשנת ה’תר”כ” לאביו ר’ יצחק שמואל ולאמו רחל” בתו של ר’ אליעזר שמואל ליובצקי. כבר בגיל 12 נכנס כתלמיד לישיבת מיר” ולאחר כשנתיים עבר לישיבת וולוז’ין” שם היה לתלמידו המובהק של הגאון ר’ חיים סולובייצ’יק.
בגיל 20 נשא לאישה את אחיינית הגאון ר’ אליעזר גורדון” ראש ישיבת טלז” ולאחר שנים מספר החל לשמש כר”מ בישיבת טלז” כ-18 שנה.
בשנת ה’תר”פ נתבקש ר’ שמעון שקופ ע”י הגאון ר’ חיים עוזר גרודזנסקי” לעמוד בראש ישיבת “שער התורה” בגרונדה. שם נתפרסמה גדלותו” וכן היתה לשם דבר דרכו המקורית בעיון ובלימוד” ובכניסה לעומק הסברא ולשורש שיטות האמוראים. ר’ שמעון חינך את תלמידיו להתבוננות וחשיבה ביקורתית כלפי סברות האחרונים: “וכמו כן ראוי לעורר לכל ההוגה בספרי אחרונים” שלא ילמדו תורה ‘מפיהם’ – שלא לעשות יסוד מכל האמור בדבריהם טרם יבקרו היטב את דבריהם… דכל מה שיש בכוחנו – עלינו לעשות בעצמנו” לפי ערך שהורשה לנו לחקור ולהתבונן” ולא לסמוך על דברי הגדולים שקדמונו”.
את ספרו הגדול “שערי יֹשר”” קרא ע”ש אביו ואמו” שאותיות שמם ושמו רמוזים בו (יֹשר- ראשי תיבות: יצחק” שמואל” רחל וגם שמו “שמעון” רמוז באות ש’) ספר זה חולל מהפכה בעולם הישיבות ונחשב גם היום לאחת מאבני היסוד בלימוד גמרא בעיון.
ברגישות עצומה דאג ר’ שמעון לתלמידיו הרבים” להם היה כאבא ממש. מסופר על בחור” בן למשפחה עניה” שנשלח להבחן בישיבת גרונדה” לאחר שצעד ברגל” בקור העז” מהלך כשבועיים” הגיע עייף ורעב לביתו של ראש הישיבה ר’ שמעון שקופ. בדרך שינן הבחור בע”פ את דף הגמרא” עליו היה אמור להיבחן. ר’ שמעון הכניסו לביתו בחביבות גדולה” ולאחר היכרות קצרה אמר לו: “ברצוני לשאול אותך שתי שאלות בלבד” ראשית – מתי אכלת לאחרונה ארוחה חמה?” – הבחור הנדהם השיב: “לפני כשבועיים”” והרב קם מיד והכין לו ארוחה” לאחר ברכת המזון” פנה אליו שוב הרב: “וכעת” השאלה השניה” מתי ישנת לאחרונה על מיטה מסודרת?”” ללא אומר מיהר הרב וסידר עבורו את המיטה” והבחור התשוש שקע בשינה. בבוקר התברר לו כי ישן במיטתו של הרב בעצמו… לאחר שנים רבות” סיפר הבחור שהיה מאז לזקן מופלג: “שנים רבות עברו מאז” צרות רבות ורעות עברו עלי” כל משפחתי נכחדה בשואה האיומה” ומה ששמר על יהדותי בכל השנים” אלו אותן שתי שאלות” אותו מבחן קבלה לישיבת גרונדה” (“תורה יבקשו מפיהו” עמ’ 224″ הובא ע”י הרב אליעזר מלמד שליט”א).
עז היה רצונו לעלות לארץ הקודש” במשך שנים ניסה להעביר את ישיבת גרונדה לארץ ישראל. “מה מאד ערגה וכלתה נפשי לזכות לעלות לארץ הקודש” כי מלבד חשק הנמרץ לכל איש אוהב ציון לחסות בצל ארץ הקודש” לבי אומר לי תמיד: מי יתן ואזכה להגדיל תורה בארץ הקודש…”
ובאגרת אחרת הוא מוסיף על רצונו להצטרף לישיבה המרכזית העולמית” שיסד הרב קוק זצ”ל: “על דבר בקשתי מכבר להשתדל למצוא עבורי איזה עבודה בארץ הקודש” ראוי לדפוק עוד פעם על מורשי לבדם” להזכירם על דבר חמדת נפשי זאת” אולי במשך הזמן נתרוקנה איזה פינה בקרנות המזבח הניאותה להאחז בה… והנה אם כי תודה לאל פה (=גרונדה) נתרחבה הישיבה בהודה והדרה” ומביאה ברכה מרובה לכל חוסים בצילה” אבל בכל זאת” קרוב הדבר בלבבי מאוד לקבל עלי משרה בארץ הקודש… ואבקש מידיד כת”ר למסור הדברים עוד פעם” ולהגיש בקשתי להגאון מהרא”י קוק שליט”א” שיהיה בטח כהנא מסייע כהנא” להוציא מחשבתי לאור” אם יהיה ביכולתו” (אגרות לראי”ה” עמ’ תקס”ב).
בסופו של עניין” לא הסתייע הדבר” ור’ שמעון לא זכה להגשים את חלומו ולעלות לארץ ישראל.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה” רוב תלמידי הישיבה ברחו לוילנא” ור’ שמעון שקופ נותר בגרונדה עם קומץ תלמידים. ביום ט’ מרחשוון ה’ת”ש” היום בדיוק לפני 74 שנה” התכנסה בביתו אסיפת רבנים בענייני חינוך. ר’ שמעון נשא דברים באסיפה” אך עוד באותו יום” בזמן תפילת מנחה” עלה בסערה השמימה והוא בן 80.
ר’ שמעון אמנם לא זכה לעלות לארץ ישראל” אך בת בתו” נכדתו פייגא” שגדלה בביתו לאחר פטירת אמה” עלתה לארץ” הצטרפה לקיבוץ גן שמואל ונישאה לשלמה אילן” בן “השומר הצעיר”.
נינו של הרב” בנם של שלמה ופייגא אילן” הוא לוחם גולני אורי אילן הי”ד” שהתאבד בגבורה בשבי הסורי כדי להימנע מהסגרת סודות מדינה. דמותו הפכה מופת לגבורה כאשר בין בגדיו נמצא פתק ובו כתב: “לא בגדתי”.
הגאון הרב שמעון יהודה שקופ זצ”ל. זכותו תגן עלינו” אמן.