אור חדש על ציון

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. רש”י מפרש: “לא היה צריך לפתוח אלא ב’וילך יעקב חרנה'” ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם” שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה” יצא משם” פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה” מעלת המקום שאדם חי בו אינה רק עניין של איכות חיים סביבתית כדשא” עצים” נוף וכד'” אלא איכות חיים רוחנית” כאהבה” חום” ישרות וכדומה. אין זה מספיק שיהיה אור חשמל וחום הסקה בבית” צריך גם אור רוחני וחום הלב. לכן יציאתו של אדם צדיק ממקומו “ואין טוב אלא צדיק” (חגיגה יב) עושה רושם. הוא מאיר לסובבים אותו בחכמתו” במידותיו” בהליכותיו” בעצותיו. יציאתו של יעקב אבינו לחרן משולה ליציאת עם ישראל לגלות – מקום חרון אף. ושיבת עם ישראל לארצו משולה לשיבת צדיק למקומו כי “עמך ישראל כולם צדיקים”.
נכון לעכשיו” אור הנשמה הטובה של עם ישראל השב במיליוניו לארץ ישראל הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה של ארצנו” ואור זה ילך ויאיר במעלה הדרך של הגאולה שאנו זוכים לה בקיבוץ גלויות” בבניין ארץ ישראל ובהרמת קרן התורה בארץ ישראל. מתוך כך נזכה כולנו לאור חדש על ציון במהרה בימינו”אמן.
מהמצפה לישועה השלמה