אמונה שלמה

יסוד האמונה שלנו מתחיל מאברהם אבינו. “והאמין בד'” . לעומת זה מוזכר אצל הקדמונים המושג של חצי אמונה. רש”י מביא בשם חז”ל על הפסוק: “ויבא נח… אל התיבה מפני מי המבול” – “אף נח מקטני אמונה היה” מאמין ואינו מאמין שיבא המבול” ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים”. הוא היה חצי מאמין. אבל אברהם אבינו לא היה חצי מאמין” הוא האמין באמונה שלמה. “אני מאמין באמונה שלמה”” ולא חצי מאמין. קיימוֹת תסבוכות רוחניות של מאמינים ולא מאמינים” כגון לגבי חטא המרגלים: אתם מאמינים” “ובדבר הזה אינכם מאמינים” . הם מעמידים תנאים לרבונו של עולם. יש מין צדיקים שעושים מיון והבחנות בתוך דברי התורה והמצוות: דבר זה מסודר טוב על ידי רבונו של עולם” הוא יפה” מתאים לי” קל וכדומה – אני מסכים; אבל חלק זה – לא טוב. מגישה כזו נמשכים כל מיני סיבוכים מסוכנים של אפיקורסות. יש בגמרא מאמר חז”ל מזעזע” על מי שבוחר ואומר: מצוה זו יפה ומצוה זו לא יפה” דבר זה מוצא חן ודבר זה אינו מוצא חן: “כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה” מאבד הונה של תורה” . לעומת זה “אתם הדבקים בד’ אלהיכם חיים כולכם היום”. “כל אשר דיבֵּר ד’ נעשה ונשמע”” בין אם הוא מוצא חן בין אם אינו מוצא חן” בין אם הוא מובן על פי שִׂכלנו” בין אם אינו מובן על פי שִׂכלנו. לא בניגוד לשכל שלנו אלא מעל לו. לא מתוך הכרח ומצות אנשים מלומדה” אלא מתוך אמיתת ידיעת הכרת אמונה מבוררת. כשתופסים את התורה באורה האמיתי” כיסוד חיינו “כי הם חיינו ואורך ימינו”” אז אין ביקורת על ד'” אלא שייכוּת” התאמה ואמונה שלמה .