ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


הגאון הרב אליעזר יהודה ולדנברג- "ציץ אליעזר"

הרב רונן טמיר


"אשרי האיש אשר יבחר ויקרב לבוא להסתופף בחצרות בית ה', היא ארץ קדשנו, יפה שעה אחת קודם, הוא מרום ישכון, לזכות לבשם את עצמו באוירה הזכה והצלולה ולהחיות את עצמו בטל חרמון שיורד על הררי ציון, הנאצל מאוצרות טל התחיה הגנוזים בגן האלוקים, כי שם ציוה ה' את הברכה חיים עד העולם. ולא לחינם שמו אבותינו מדור דור נפשם בכפם והשליכו נפשם מנגד, כדי לזכות להתהלך לפני ה' בארצות החיים, כי ידוע ידעו כי 'חיי נשמות אויר ארצך, דרור אבקת עפרך ונופת צוף נהרתך'". (ציץ אליעזר חלק ז', מ"ח)
הרב אליעזר יהודה ולדנברג נולד בירושלים בשנת ה'תרע"ה, לאביו ר' יעקב גדליה, שעלה לבדו לארץ ישראל מקובנא שבליטא, ולאמו רחל, בתו של ר' נחום רגוזניצקי, שהיה מראשי ת"ת "עץ החיים". בזמן מלחמת העולם הראשונה, הואשם ר' יעקב גדליה ע"י השלטונות התורכים בריגול לטובת רוסיה, בשל היותו נתין רוסי. כך, בילה ר' יעקב ימים ארוכים במעצר בזמן שבנו בכורו נכנס בבריתו של אברהם אבינו. המוהל היה ר' יוסף חיים זוננפלד, ולתינוק ניתן השם אליעזר יהודה. בהמשך נידון אביו ע"י השלטון התורכי למוות בעוון ריגול, עונש שהומתק בהמשך, לגלות - והמשפחה כולה נאלצה להיפרד מארץ הקודש ולעקור לחאלב שבסוריה. רק לאחר מספר שנים חזרה משפחת ולדנברג לירושלים, והנער אליעזר יהודה השתלב במוסדות התורה בעיר - בתחילה בת"ת "עץ החיים", ומשם לישיבת "חברון". בישיבת "חברון" נודע ר' אליעזר יהודה כמתמיד עצום, כפי שהעיד עליו הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, שחבש לצידו את ספסלי הישיבה.
כבר בגיל תשע-עשרה יצא לאור חיבורו הראשון "דבר אליעזר" ובו חידושים בכמה סוגיות יסודיות בתלמוד. בשנת ה'תרצ"ו, בהיותו כבן עשרים ואחת, נשא לאשה את הרבנית שושנה, בתו של הרב אברהם ורנר, רבה הראשי של נתניה. לאחר מכן כיהן הרב ולדנברג תקופה קצרה כרב המושב כפר ויתקין, ולאחר ששבה המשפחה לירושלים היה מקורב מאד לראשון לציון הרה"ג בן ציון מאיר חי עוזיאל, ונתמנה לראש ישיבת "שערי ציון" שנוסדה ע"י הרב עוזיאל. הקרבה לרב עוזיאל היתה כה גדולה עד שלאחר פטירתו, נבחר הרב ולדנברג להיות מופקד על כתבי הרב עוזיאל במשך יותר משלושים שנה, עד הבאתם לדפוס.
הרב ולדנברג הכיר מקרוב והעריץ ללא גבול את מרן הראי"ה קוק זצ"ל. באחת מתשובותיו הוא מצטט משו"ת "משפט כהן", ומכנה את הרב זצ"ל: "האוהב ישראל הגדול, אשר כל ימיו היו שלשלת ארוכה של צימאון וכמיהה ומסירות נפש להקמת מלכות ישראל בארץ קדשו, מרן הגאון הראי"ה זצ"ל".
בשנת ה'תשי"א נתמנה הרב ולדנברג לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, ובהמשך - לדיין בבית הדין הגדול. הוא נודע כמומחה גדול בענייני גיטין, וגם אחרי שיצא לגמלאות נתבקש לסייע ולייעץ בסוגיות מורכבות. לצד מומחיותו העצומה, הפגין הרב ולדנברג רגישות שאין דוגמתה ביחסו לבאים בשערי בית הדין. קשרי ידידות עמוקים היו לרב ולדנברג גם עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל ועם הרב מרדכי אליהו זצ"ל, עוד מהתקופה שבה כיהנו יחד בבית הדין הגדול. בנוסף, כיהן הרב ולדנברג במשך שנים רבות כרב בית החולים "שערי צדק".
גולת הכותרת של הרב אליעזר יהודה ולדנברג היתה שו"ת "ציץ אליעזר", המונה יותר מ-20 כרכים, ועוסק במגוון עצום של נושאים, ובפרט בענייני רפואה והלכה. היקף התשובות בסוגיות אלה הוא עצום, בבקיאות מדהימה ובבירור יסודות ההלכה, ולכן אך טבעי הוא שספריו היו לאבן יסוד בעולם ההלכה במציאות החיים המתחדשת בדורות האחרונים.
בנוסף, חיבר הרב ולדנברג חיבור בן שלושה כרכים בשם "הלכות מדינה", בו הוא מברר ביסודיות סוגיות הקשורות להנהגת מדינת ישראל ע"פ התורה. בהקדמת הספר הוא כותב: "בשוב ה' את שביתנו כאפיקים בנגב, וזכותו אותנו ברינת הקוצר אחרי הזריעה בדמעה, באתחלתא דגאולה, בתקומת מדינתנו על חלק מאדמת קדשנו עם ממשל עצמי משלנו, אשר למרבה הפלאות גם בגויים יצביעו עלינו ויאמרו: 'הגדיל ה' לעשות עם אלה'".
שמחה גדולה שמח הרב ולדנברג על תקומת מדינת ישראל, ובהקדמתו ל"ציץ אליעזר" חלק ג', כתב בין השאר: "התהילה והתפארת לחיילנו הגיבורים אשר חרפו נפשם להילחם כאריות לכיבוש ארצנו הקדושה מידי זרים ולכינון מדינתנו... וזכו בעזרת ה' להיות שליחי ההשגחה העליונה להוציא לפועל את השליחות ההיסטורית הזאת... בטחוננו רב, שכשם שזכינו לניסי ה' גדולים ונפלאים בקימום המדינה, אשר מעולם לא פיללנו שנזכה לראות בדורנו זה- כן נזכה בעזרת ה' לראות בקרוב בגאולתנו השלימה, בביאת משיח צדקנו".
בין השאר, עסק הרב ולדנברג בהרחבה גדולה גם במצוות ישוב ארץ ישראל בזמן הזה, והוכיח כי מצוה זו זכתה למשנה תוקף עם הקמת מדינת ישראל. לאחר שהוא מביא את דברי החת"ם סופר על מצוות עבודת הקרקע בארץ ישראל, מוסיף וכותב: "הדברים כשלעצמם אשר משמיענו בזה החתם סופר, הרי נפלאים מאוד ומסולאים בפז, ונדמה שחובב ציון גדול ביותר שבמציאות לפי המושג בדורנו, שהוא עם זה יהודי חרדי - לא היה מעיז להעלות על דעתו, ומכל שכן להוציא מפיו דברים כאלה... ואם אנו שומעים בכל זאת כדברים האלה מפורש יוצאים בקדושה ובטהרה מפי... רבן של ישראל החת"ם סופר- הרי יש בהם בהרבה לאין ערוך להוסיף עז ועצמה, עידוד ונוחם בידי אחינו החרדים לדבר ה', המתאגדים באגודות במטרה להיאחז על אדמת הקודש לעבוד את אדמתה ולהוציא פרי הילולים" (ציץ אליעזר חלק ז', מ"ח).
ביום ל' מרחשוון ה'תשס"ז, השבוע לפני 7 שנים, נסתלק הגאון הרב אליעזר יהודה ולדנברג לבית עולמו, והוא בן 91 שנים. אשתו שושנה, ובנו יחידו שמחה בונים, נפטרו עוד בחייו. הוא הותיר אחריו משפחה מפוארת, נכדים, נינים, ובני נינים.
הגאון הרב אליעזר יהודה ולדנברג, בעל "ציץ אליעזר". זכותו תגן עלינו, אמן.


תגיות: הרב אליעזר ולדנברג



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויצא התשע"ד:
אור חדש על ציון - הרב דב ביגון
תנועת נוער נפרדת - הרב שלמה אבינר
עשבים שוטים - הרב אלישע אבינר
אמונה שלמה - הרב דוד לנדאו
להרפות? - נתן קוטלר
חינוך לאמון. ככה, בלי סיבה - ד"ר מיכאל אבולעפיה
מעשה אבות בניין עולם - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: