צריך להתבונן בהיסטוריה מתוך אמונה” ולהכיר שרבונו של עולם הוא המסבב את כל הסיבות. יש בעניין זה גערה נבואית: “כי מי בז ליום קטנות” . בימי עזרא היה מצב דומה למצבנו” אם כי אנו הגענו להרבה יותר. גם אז הרבה מגדולי ישראל לא נשמעו לקול הקורא. עזרא קרא לעלות” ויש שלא נשמעו” כמו בימינו. אבל עזרא עלה” ויחד עמו “עשרה יוחסין עלו מבבל”. טיפוסים מעניינים מאד! וכן הוא עתה . מצב עם ישראל לא היה כל כך מרומם ועליון” ובית המקדש לא היה במדרגה האדירה של מקדש שלמה. בעיני הזקנים הישישים שעדיין זכרו פאר מקדש ראשון” הוא היה נראה עלוב” והם בכו על בזיון הבית השני לעומת הבית הראשון” מביעים הסתייגות וזלזול. וכנגדם נאמר ברוח הקודש הפסוק: “כי מי בז ליום קטנות”” מי החצוף המעז לזלזל במצב של היום. מי המעז לבזות ולזלזל יום זה” יום קטנות” בו מתגלים סדרי גאולה בהם בחרתי.
זהו פירושו של הפסוק” אבל חז”ל דורשים “מי בז ליום” ביחס ליום המיוחד” יום הגאולה לעתיד לבוא. “מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא? קטנוּת שהיתה בהן שלא האמינו בקדוש ברוך הוא”. אנו כבר שייכים עכשיו לחלקים מסוימים של העתיד לבוא. בכל דור יש צדיקים” כלומר יהדות דתית” ורשעים. במצב שלנו” היהדות הדתית נמצאת במצב של ביזוי” והשאלה היא “מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבוא”? למה שולחנה” עמדתה” שולחנה בכנסת ובעיריה” תפיסת מקומה של היהדות הדתית הוא בבזיון? יש לבדוק ולברר. והתשובה: קטנוּת! “קטנות שהיתה בהן שלא האמינו בקדוש ברוך הוא”” כי הם צדיקים שאינם מאמינים” כי הם מסתכלים על הדברים מתוך קטנות. רש”י מסביר: “קטנות אמונה”. הם אינם רואים את יד ד’ הפועלת דרך כל הסיבות. צדיקים צריכים להיות גדולים” גדולים באמונה. עליהם לשקוד יום ולילה על ה”אורות”” כדי להתגדל באמונה .