שלוחי מצוה אינם ניזוקים” הכיצד?,יעקב אבינו שולח את יוסף לדרוש בשלום אחיו ואף ‘להשיבו דבר’. ובעקבות מפגש זה נמכר יוסף. כיצד מתקיים אפוא הכלל ששלוחי מצוה אינם ניזוקים? (פסחים ח” יומא יא).
כדברי אוה”ח הקדוש: “ואם תאמר” אם כן למה היה מה שהיה ‘לעבד נמכר יוסף’ (תהילים כה יז)”.
שלוש תשובות לדבר. שתיים מדברי האוה”ח הקדוש ואחת מהזוה”ק.
1. הנחת היסוד שיוסף יצא ניזוק מהמכירה” אינה נכונה” כי לבסוף המכירה הועילה ליוסף בצדקתו “את האלקים אני ירא”” ולמש’ יעקב בשנות הרעב.
2. יוסף נתבקש לחפש את אחיו בשכם” ועל ידי זה מקיים את שליחות אביו. אך ברגע שהלך לדותן” איבד את מינויו כשליח. ולכן לא חל הכלל עליו.
וכדברי אוה”ח הקדוש: א. יש לומר שנזק שתכליתו הטבה ומעלה גדולה” אינו חשוב נזק. ב. ועוד טעם יש בדבר שניזוק יוסף אף שהיה שלוח מצוה והוא כי יעקב ע”ה דקדק בדבריו בשליחות ואמר לו הלוא אחיך רועים בשכם” לכה” ואשלחך אליהם” הרי גילה את דעתו בפירוש כי שליחותו היא רק לשכם (ולא למקום אחר” והוא מדעתו הלך. ונמצא” כי אין כאן שליחות מצוה ברגע שהאחים מכרוהו. אשר על כן היה מה שהיה.
3. תשובתו של הזוה”ק (חלק א רי א) “תא חזי – בוא וראה” כשנפרד יוסף מאביו נפרד ממנו בלא לווי בלא אכילה (אש”ל) ולכן היה מה שהיה”.
לפי דברים אלה של הזוה”ק שלוחי מצוה אינם ניזוקים רק כאשר המשלח מלוה את השלוח ולו במעט.
הספורנו במקום טוען שיעקב ליווה את יוסף על פי מאמר הפסוק “וישלחהו מעמק חברון” ליווה אותו עד עמק חברון. ומשם יוסף ניגש לשליחותו בשכם.