עבריינות בני נוער – ענישה ושיקום (א)

אחת לכמה זמן” מפרסמת התקשורת סיפורי זוועה על קבוצת נערים שהיכו עובר אורח עד זוב דם ועל קטטה בין שתי חבורות רחוב שנגמרה ברצח” וזאת בנוסף לדיווחים השוטפים על עבריינות נוער: שליפות סכינים” עבירות רכוש וסמים” עבירות מוסר” נהיגה פרועה בכביש המסכנת חיים” ועוד. מערכות המשפט במדינות המערב נבוכות ומתלבטות כיצד להתמודד עם עבריינות בני הנוער וכיצד הן יכולות לתרום לצמצומה ואולי אף למיגורה. עבריינות בני הנוער גורמת כאב לב מיוחד מפני שבני הנוער המעורבים בפלילים הם בסך הכול נערים ונערות שרק עתה התבגרו וכל העתיד הזוהר עוד לפניהם” אך עתה” הסתבכותם בפלילים צובעה את עתידם בשחור.
הכלי העיקרי שעומד לרשות מערכת המשפט במלחמתה נגד תופעות של עבריינות בחברה היא הענישה. מערכת המשפט עושה לרוב שימוש מושכל בענישה וצברה ניסיון רב. אבל ביחס לשימוש בענישה כלפי בני נוער קיימת התלבטות קשה.
נקדים שקיימות כמה אסכולות ביחס לתפקידה של הענישה. יש הסבורים שהענישה נחוצה ל”עשיית צדק”” בבחינת “מידה כנגד מידה”. בלשון אחרת: מי שחטא מגיע לו עונש. ויש הסבורים שעיקר תפקידה הוא הרתעה: להרתיע את העבריין שלא יחזור לסורו ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים שלא יכנסו למעגל הפשיעה. המחלוקת היא האם הענישה באה לתקן את העבר או למנוע הישנות העבירה בעתיד.
במרבית המדינות מבחין החוק בין קטין (12-13) לבין בגיר (18 ומעלה). קטין נידון בבתי משפט לנוער” ואין מטילים עליו עונשים חמורים כמו לבגיר. מדוע? בתשובתנו נצטרך להתייחס לשני ההיבטים המרכזיים של הענישה: “עשיית צדק” והרתעה.
א. “עשיית צדק”. למרות שנער בן 12-18 כבר נכנס לתקופת ההתבגרות” הוא עדיין איננו בוגר במלוא מובן המילה. חלק ממאפייני הילדות נותרו בו: כושר השיפוט המוסרי שלו עדיין לוקה בחסר” הוא אימפולסיבי ופחות שולט על מעשיו” יכולתו לשקול את מעשיו טרם הבשילה. לכן” אחריותו על מעשיו פחותה מזו של בגיר.
האם הבחנה זו בין קטין (13 ומעלה) לבגיר (18 ומעלה) קיימת גם על פי דין תורה? באופן עקרוני” על פי דין תורה” בן 13 שנים הוא בוגר” חייב במצוות ובעונשין כמו גדול. למרות זאת” בחז”ל מוזכרות כמה הבחנות בין בן 13 לבן 20. לדוגמה: נער בן 13 איננו נענש על עבירות שעונשן בידי שמים” רק בן 20 שעבר עליהן נענש על ידי בית דין של מעלה. מדוע? מפני שרק בגיל 20 דעתו שלמה. נימוק זה מוזכר אצל המהר”ם שיק (שו”ת או”ח סי’ פו). הוא מסביר שבית הדין של מטה מטפל ומעניש רק על עבירות חמורות. לעומתו” בית דין של מעלה מעניש גם על עבירות קלות יותר” ו”על אלו [= על הקלות] אין בית דין של מעלה מענישים לפחות [למי שפחות] מבן עשרים שאינו עדיין תקיף [= חזק] בדעתו לחוש על דברים קלים”. כלומר” לבן 13 יש אחריות חלקית על מעשיו. על ביצוע עבירות חמורות הוא נושא באחריות מלאה” מפני שגם בן 13 אמור להכיר בחומרת העבירה ולהימנע ממנה. אבל על עבירות קלות הוא איננו נושא באחריות מפני שהוא איננו “תקיף בדעתו לחוש דברים קלים”” כלומר” כושר השיפוט המוסרי והרוחני שלו איננו מספיק חזק (= תקיף)” הוא מוגבל” לכן הוא פטור על עבירות קלות.”
הראי”ה קוק ב”עין איה” (שבת ב פ”ט אות קמ) מסביר בדרך אחרת מדוע בן 13 נידון בבית דין של מטה ולא בבית דין של מעלה. תפקידי שני בתי-הדין שונים זה מזה. בית הדין של מטה מגיב על הפגיעה ה”חיצונית” ב”עולם החברתי”. בלשון אחרת: בית דין של מטה בא להגן על החברה מנזקים חומריים או רוחניים שעלול הנער לגרום לה. לכן” בן 13 שפוגע בחברה נענש על ידי בית דין של מטה. לעומת זאת” בית דין של מעלה מגיב על פגיעות רוחניות פנימיות” שהאדם הביא על עצמו. התנהגות עבריינית עלולה להביא לכיליון עצמי פנימי” “להרוס את התוכן העצמי של הצורה העליונה” ולהביא אותה לידי כיליון ומחיה”. ועל זה בא העונש של מיתה בידי שמים” ועוד.
ומכאן להבחנה בין בן 13 לבן 20. בגיל 13 נכנס הנער ל”בגרותו הראשונה… אבל עדיין לא הוקבעה בו הצורה השלמה”. לכן” עבירות ומעשים שליליים אינם יכולים לפגוע ב”צורה” שלו” כלומר בנפשו. “כל חטאות האדם עד [גיל] עשרים הם רק פגמים מקריים” וחולפים שאינם יכולים לחבל אנושות בנפשו. נפשו טרם התגבשה” היא עדיין בתהליכי עיצוב” ואין החטאים מחבלים בטהרתה הפנימית באופן כזה שלא תוכל להשתקם. לכן אין בית דין של מעלה מעניש אותו. אבל בהגיעו לגיל 20″ צורתו הפנימית בשלה” וחטאים חמורים עלולים לגרום להרס הנפש” על כן בית דין של מעלה מתערב.
בתרגום לשפה פשוטה. רק אצל בגיר (בן 20 ומעלה)” אנחנו מדברים על דפוסי התנהגות עבריינית. דבק בו השם העבריין עם כל המשתמע מכך. אבל” אצל קטין (בן 13 ומעלה)” מבנה הנפש עדיין איננו מגובש” התנהגותו החיצונית איננה מלמדת על האופי שלו” אין להשליך מאחד לשני. התנהגותו היא עבריינית אבל הוא איננו עבריין. (המשך בשבוע הבא)
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.