מסע ניצחון
יט חשוון תשע”ד – 100 שנה למסע המושבות של הרב קוק
הרב חגי לונדין
לפני כמאה שנה” יצאו קומץ רבנים בהובלתו של הרב קוק למספר מושבות נידחות בצפון הארץ” במסע שנודע אחר כך בשם ‘מסע המושבות’. היה זה מפגש היסטורי בין הרבנות האורתודוכסית לחלוצים בני העלייה השנייה. במבט שטחי ניתן לחשוב כי מעבר להתרשמותם החיובית של כמה מאות חלוצים בזמנו” לא הותיר המאורע חותם משמעותי” אולם מבט בעל פרספקטיבה מבחין כי מסע זה שינה לנצח את פני החברה הישראלית. הרעיון שעמד מאחורי המסע היה כי ניתן לאחד בין הכוחות השונים בעם ישראל: בין הישוב הישן לבין הישוב החדש” בין הקודש לבין החול” בין המסורת התורנית לבין החיים המתחדשים בארץ ישראל. רעיון זה” שלפני כמאה שנה היה נחלתם של בודדים” הפך כיום (באופן בלתי מודע ברוב המקרים) ל’מיינסטרים’ הציבורי והתרבותי.
מחד גיסא – נכדיהם וניניהם של חלוצי המושבות נשאבים כיום לחיפוש אובססיבי אחר רוחניות. חיפוש שלעיתים אינו מנוסח בהכרח במינוחים דתיים” אולם התובנה כי עולם החול כשלעצמו איננו בר קיום ויש הכרח להיפתח לעולם הרוח – היא מושכל יסוד בתרבות הישראלית העכשווית. מאידך גיסא – נכדיהם וניניהם של גדולי המתנגדים לציונות ולמודרנה בדור הקודם ממלאים כיום את ספסלי המכללות להכשרה מקצועית” חלקם אף משרתים בצבא” מצביעים בבחירות ומחפשים דרכים להתחבר למדינה ולישראליות. זאת ועוד” משפטים שנתפסים כיום כטריוויאליים כדוגמת ‘שיח משותף’; ‘הידברות'” ‘קירוב אחים’ – אף הם הנם צאצאים רוחניים לאותו מסע פורץ דרך של קומץ הרבנים. הרנסנס הרוחני לא נותר רק ברמת השאיפה אלא מיושם אף במפעלים מעשיים; בכל תחום שאליו נביט: תורה” צבא” התיישבות” כלכלה” ספרות” חינוך” תקשורת” מוסיקה” אומנות – נמצא צעירים וצעירות הניזונים באופן ישיר או עקיף מרעיון אחדות הקודש והחול ומטים אט-אט את המציאות הישראלית אל החזון הגדול. ייתכן כי לניצנים הנראים כעת יידרשו עשרות שנים נוספות על מנת להגיע להבשלה מלאה” אולם הכיוון הוא בלתי הפיך. המהפכה השקטה מתחוללת כל רגע גם בלי שנחוש בכך. הכרכרה הדלה שנשאה את הרב קוק וחבריו הרבנים למסע המושבות ממשיכה במסעה ומתווה את הדרך לחברה הישראלית.
