חז”ל מודיעים לנו את הקץ המגולה: “ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל” – “כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה” . גאונים קדושים” רבי אליהו גוטמכר ורבי יהושע מקוטנא” הודיעו בפה מלא שהמהלך הזה של זמנינו הוא אתחלתא דגאולה. האתחלתא הזאת התחילה כבר לפני יותר ממאה שנה. פעם אחת ולתמיד חייבים אנו לברר בתוכנו את הדברים בצורה ברורה” ולא להיות פוסחים על שני הסעיפים: האם אנחנו מאמינים או איננו מאמינים? צריך לראות את הדברים בצורה ברורה: יש אמונה במעשי ד’ ויש ספקות. אך אמונה אינה ספקות! פעם אחת ולתמיד דברים אלה חייבים להיאמר בכל פשטותם: אין מקום לספקות לגבי מעשי ד’ שבגאולה הנמשכים מדבר ד’ אשר בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.
הרבה אורות-תחיה זכינו לראות בדורות אלה. נכון שיש עוד הרבה מחשכים” אבל אין זו סתירה. האורות מופיעים מתוך המחשכים” “קמעא קמעא” . גאולתם של ישראל מתגלה בהדרגה” ועכשיו אנו באמצע העבודה. היא עדיין לא נשלמה וקיימים סיבוכים. יש מדרגות במהלך הגאולה” ויש גם “סתר המדרגה”. אבל אותו “סתר המדרגה” אינו מבטל במשהו את עליית המדרגה! יש להתרומם מעל תפיסה ילדותית וקטועה” ולראות את הדברים מתוך גדלות אמונה. אמונה היא יחס של ראייה גדולה” בתוך כל הסיבוכים” למרות כל הסיבוכים ועם כל הסיבוכים. במשך זמן מסוים הוצרכנו להיות בגלות” אבל לא לָנצח” חס ושלום” וכעת אנו שבים ארצה” ומעשה ד’ הולך ומתגלה על ידינו. הארץ פורחת והבנים שבים לתוכה. יש לראות את כל אשר נעשה אתנו בעין פקוחה” כפי שאומר ישעיהו הנביא: “החרשים שמעו” והעורים הביטו לראות” . הביטו בכל המהפכות שנעשות מסביב לנו בעולם והשייכות לנו. ד’ מסובב הסיבות” הפיל ממשלות” הקים מלכים מכסאותיהם” ותוצאת כל זה היתה שיבת ציון. יש להתרגל לפקוח עין ולראות “עין בעין בשוב ד’ ציון”. כשמתבוננים” לא מתוך העין האנושית הקטנה” אלא מכוונים אותה אל העין האלוהית” אז רואים “בשוב ד’ ציון”. ככל שנזכה לכוון מבטנו אל העין האלוהית” יותר נזכה לראות את האור החדש המאיר על ציון .