פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > עשרת הדברות לשואל את הרב

עשרת הדברות לשואל את הרב

ערך הרב מרדכי ציון על פי דרכי הפסיקה של הרב שלמה אבינר שליט”א

1. עשה לך רב
‘עשה לך רב’ אינו חובה (אבות א ו טז). מותר לשאול כמה רבנים” ואם אדם רוצה היתר” מותר לו לפנות לרב שמתיר. הרוצה לעשות כדברי בית שמאי – עושה” כדברי בית הלל – עושה. (עירובין ו ב). אך לא קולות סותרות – שזה נדיר.
אך כדי להתגדל בתורה וביראת שמים” זו הדרך: לבחור רב המוסיף לו הכי הרבה מידות טובות” יראת שמים ואורה של תורה.

2. מתי לשאול שאלות
כל מה שאדם יכול לפתור לבד” יפתור לבד ולא ישאל רב. אמר מרן הרב קוק באורות התורה (ה ד) משל: יש אדם שהולך תמיד ברגל. הוא אכן חזק וגיבור” אבל מגיע לאט. אך יש מקומות שאי אפשר להגיע אליהם אלא עם סוס. יש אדם הרוכב תמיד על סוס” ומגיע מהר לכל מקום” אבל הוא עצלן ובטלן. ויש אדם שכל מקום שהוא יכול ללכת ברגל” הולך ברגל” וכל מקום שאי אפשר ללכת ברגל” הוא מגיע בסוס. וכן לגבי שאלות רבנים. יש אדם שמחליט לבד בכל עניין” זו בעיה” כי בשאלות עמוקות ומורכבות יש להתייעץ עם התורה” “אותיות התורה – סוסי אש”. יש אדם שכל דבר הוא בודק בתורה” גם זו בעיה כי עליו להפעיל את השכל. ויש אדם שמה שהוא יכול להכריע בעצמו” הוא מכריע בעצמו” ומה שאי אפשר להכריע בעצמו” הוא שואל את רבו. זו הדרך האידיאלית.

3. דיוק הניסוח ותורת הסיכום
חשוב ללמוד את תורת הסיכום” כלומר רק להגיד לרב את הפרטים הנצרכים. כדאי לכתוב את השאלה ולהקריא אותה במקום לשאול באריכות וכדי לדייק. אכן פסק הלכה מורכב משני יסודות: המציאות והדין. וכן הסביר בביאור הגר”א למשלי (כב יב) על דיין שדן דין אמת לאמיתו. כתבו התוספות (שבת י א): לאפוקי דין מרומה. מה זה דין מרומה? עדים מעידים משהו לא נכון. הדיין אינו מצליח לסכל את העדות” אך מרגיש שהיא שקר. לא יאמר הדיין שהקולר תלוי בצוואר העדים. אם כן” הוא דן דין אמת” אבל לא אמת לאמיתו. פסק מורכב מאמיתת המציאות ואמיתת תורה. בדין מרומה” יש אמיתה של תורה” אבל אין אמיתה של מציאות. זה פסק על מציאות אחרת. בשביל דין אמת לאמיתו” יש להכיר את המציאות.
מעשה ברב שלמד עם חתנו” וכשאדם בא לשאול” ענה לו הרב ואחר כך המשיכו ללמוד. יום אחד באה אשה עם בשר ושאלה מה הדין. אמר החתן: אני רק החתן” הרב הגדול יצא” הוא יחזור עוד שעה. אמרה האשה: אין לי שעה” הילדים בוכים” תגיד לי אתה מה הדין! הוא הסתכל בשולחן ערוך” הקשה” תירץ” בירר” הוציא יסוד” ועל פי יסוד זה פסק מה שפסק. בדיוק נכנס הרב הגדול. אמר החתן: טוב שהרב בא עכשיו” באה אשה עם הכבד הזה” הקשיתי” תירצתי” ביררתי” הוצאתי יסוד ופסקתי. אמר הרב: טוב מאוד” אבל זה לא כבד” זה טחול…
לכן” השואל צריך לדייק בשאלה. ברוב הפעמים הרב חוזר על השאלה” כדי להיות בטוח שהוא הבין את השאלה” את המציאות” כדי שיהיה דין אמת לאמיתו. וכן נהג שלמה המלך במשפט של שתי הנשים כמו שכתוב בשולחן ערוך (חו”מ יז ז): “צריך הדיין לשמוע דברי הבעלי דינים ולשנות אותם” שנאמר: ‘ויאמר המלך זאת אומרת בני החי’ וגו’ (מלכים א ג כג)” ומצדיק הדין בלבו” ואחר כך חותכו”.

4. שאלה לא למעשה
מותר לשאול רב שאלה שאינה למעשה או בלי התחייבות לקיים את תשובתו” אבל יש להודיע לו מראש” כי כאשר זה על מנת לקיים” הוא הרבה יותר טורח ועמל” לכן אין לרמותו.
כשפנו אל הג”ר מאיר ברנדסדופר” מח”ס שו”ת ‘קנה בושם’ וחבר הבד”ץ של העדה החרדית” בשאלת הלכה” היה לפעמים פונה בחזרה ושואל: אמור לי האמת” האם זה נוגע למעשה? כששאלוהו על כך” הסביר שכשמורה ההוראה משיב על שאלה הלכה למעשה” יש לו בכך סייעתא דשמיא מיוחדת לכוין לאמיתה של תורה. פעם אחרת” אמר: “רב אינו מפעל לייצור תשובות”. וגם העיר שכל ספרי השו”ת מהראשונים והאחרונים נכתבו מתוך שאלות שהופנו אליהם מכל קצווי ארץ וכך נתבררו תשובותיהם” מלבד שו”ת תרומת הדשן” כמובא בש”ך יו”ד קצו סק”כ. והסביר שהסיבה שכל ספרי השו”ת נתחברו רק משאלות שהיו למעשה” הוא מפני שלפעמים שינוי בפרט אחד הנידון בשו”ת – משנה את כל ההלכה (היכל הוראה 18-17).

5. הנוכחים והמקום
צריך לשים לב מי נוכח כששואל רב שאלה. עניין אישי או צנוע” אין לשאול בפני אחרים. כמו כן” אי אפשר לברר עניינים חשובים בלכתך בדרך” אלא יש לפנות לרב באופן רציני.
וסיפר הג”ר משה מרדכי הלוי שולזינגר שאמר לו הג”ר יחזקאל אברמסקי” בעל ‘חזון יחזקאל’: “כאשר אתה שואל שאלה ומצפה לתשובה” התבונן אם יש באותו מקום מישהו שנוכחתו תפריע להשיב” ואז אל תשאל. מנין זאת – מהעקידה” שכל הזמן רצה יצחק לשאול ‘איה השה לעולה'” אבל חשב שנוכחות הנערים תפריע לאברהם להשיב” ולכן רק אחרי ‘שבו לכם פה עם החמור'” והלכו לבד” אז שאל.
והג”ר שולזינגר מצא מקור טהור לזה מהירושלמי (סנהדרין פ”א ה”ב) שרבי ירמיה שאל את רבי זעירא: ולוד לא מיהודה היא? א”ל: כן. ומפני מה אין מעברים בה? א”ל: שהם גסי רוח ומעוטי תורה. הפך ר’ זעירא את פניו וראה ר’ אחא ור’ יודה בן פזי עומדים מאחוריו (מלוד היו. פני משה). אמר לו ר’ זעירא לר’ ירמיה: עכשיו מה עשית?! (אתה ראית אותם” ולא היה לך לשאול הדבר ממני לפניהם. פני משה) (פניני משמר הלוי עמ’ קלב-קלג).

6. הבנת תשובת הרב
יש להקשיב היטב לתשובת הרב” במקום לשער מה שיענה” הרי הסיבה ששואלים רבנים היא לקבל תשובה ממנו ולא מעצמנו.
לפעמים שואלים רב והוא משיב: איני יודע או איני מכיר. גם זה סוג של תשובה ושל נקיטת עמדה.
אמר החזון איש: גם איני יודע הוא חלק מהתורה” כלומר כשאדם חוזר על גירסתו” צריך לשנן ולומר: זה אני יודע וזה איני יודע (שערי אהרן ח”א עמ’ מד בקונטרס שערי אי”ש). והסטייפלר התאונן בפני גאון אחד: מה שאני אומר איני יודע העולם מקבלים ומסבירים את זה כספק (אורחות רבנו ח”א עמ’ לח בהוספות בסוף). ונשאל הגר”ח קניבסקי: האם כשעונה על שאלה “לא שמעתי”” בדרך כלל לא סבירא ליה? והשיב: הכוונה כפשוטו (שאלת רב א כב אות ח. סגולות רבותינו 257 הערה שיט).
לפעמים שואלים רב על איזו הנהגה או סגולה” והוא עונה: אין לזה מקור. כוונתו היא שאין מקור בתורה” משנה” גמרא” רמב”ם” שו”ע. הרי כל דבר צריך להוכיח. אפילו על המשנה עצמה” שואלת הגמרא: מנא הני מילי? ויש דברים המובאים אצל האחרונים עם הוכחות” ואנחנו חייבים בהם. אבל מה שמובא בלי הוכחות” גם אם זה נאמר על ידי אחד מהאחרונים” זה עדיין לא מחייב. אי אפשר לקיים כל דבר שכל אחרון – עם קדושתו וגדלותו – כותב” בלי הוכחות ממקורות קדומים. אם לא” אנחנו נקרוס תחת מבול אין סופי של הדרכות” כי ב”ה יש הרבה אחרונים והם אמרו הרבה דברים.

7. פסיקה חריגה
אם יש פסק נפוץ בעולם” אין לנהוג אחרת” אא”כ רבך פוסק אחרת (שו”ת שאילת שלמה ב רכג. ג רסג).

8. פסקים סותרים
לפעמים רב עונה דבר שונה ממה שענה פעם אחרת. יתכן שהמציאות שונה או שיש דברים עם פנים לכאן ולכאן ורב חייב לפסוק על פי נטיית שכלו באותו זמן. ספר החיים לרבי חיים בן בצלאל אחי המהר”ל.
מעשה שנשאל הגר”מ פיינשטיין ופסק מה שפסק” אך זה היה כנגד מה שפסק עצמו בספרו אגרות משה. בני הבית תמהו: אם שיניתם את דעתכם” איך אנחנו חוזרים ומדפיסים אגרות משה כמעט כל שנה במתכונתו ותורתו?! אמר הגרמ”פ: ומה בכך” יש שתי שיטות” אלו ואלו דברי אלהים חיים (מגד גבעות עולם עמ’ נו).

9. שאלה זהה לשני רבנים
האם מותר לשאול אותה שאלה כמה רבנים ובסוף להחליט כפי מי לנהוג? תלוי מה. כתוב בגמרא: “הנשאל לחכם וטימא – לא ישאל לחכם ויטהר” לחכם ואסר – לא ישאל לחכם ויתיר” (עבודה זרה ז א). וכן נפסק בשו”ע (יוד רמב לא). מדוע אסור לשאול חכם אחרי שכבר שאלת חכם אחר? יש אומרים בשל כבוד החכם (רש”י נדה כ ב). שאלת שאלה” התשובה לא מוצאת חן בעיניך והלכת לשאול חכם אחר – זה ביזוי החכם הראשון. יש אומרים שאין כאן ביזוי החכם הראשון” אנו אוהבים אותו ומכבדים אותו” אך ידוע שקיימות מחלוקות בין חכמים.
אלא” הסיבה לאיסור הינה שהוראת החכם הראשון חלה. כלומר” אם שאלת את הרב האם הבשר כשר או לא והוא אמר: ‘טרף'” מרגע זה הבשר טרף” ופסק רב אחר לא יועיל. דבר זה נקרא “שויה חתיכה דאיסורא”.
אנחנו פוסקים כדעה השניה (כך דעת רוב ראשונים ובכללם” ראב”ד” רמב”ן” רשב”א מובא בר”ן שם והרא”ש עבודה זרה א ג). לכן כאשר אתה שואל רב על בשר מסוים” פסקו חל על הבשר. אמנם” אם יש לך בשר נוסף ואף עליו נשאלת אותה שאלה” מותר לשאול רב אחר.
ישנן שאלות על פעילות האדם: איך אנהג במצב כזה או אחר? פסק חל על חפץ” אבל לא על אדם. למדנים מכנים את זה ‘חפצא’ ולא ‘גברא’. על החפצא אין לשאול רק רב אחד” אבל על גברא מותר לשאול כמה רבנים. ברם” גם בשאלה על “חפצא”” אם אתה חפץ מאד לשאול רב שני” אתה צריך להודיע לו ששאלת את רב אחר לפניו. יתכן שהרב השני יטלפן לרב הראשון וישכנע אותו” אולי הרב הראשון יקבל. מעשה באדם ששאל אותי שאלה בהלכות טהרה ואמרתי: אסור. הלך ושאל את הג”ר מרדכי אליהו. הג”ר אליהו התקשר אלי ואמר לי: יעיין כבודו בדבר מצד זה ומצד זה. הבנתי שאפשר להקל בדבר וחזרתי בי.
כמובן” אם אדם שואל שאלה תיאורטית שאינה עומדת על הפרק” ניתן לשאול הרבה רבנים. מותר לשאול פעם רב זה ופעם זה” כי כל הרבנים תורה (וכ”כ בס’ ועלהו לא יבול ח”ב ס’ מ בשם הג”ר שלמה זלמן אוירבך).

10. רב מתיר ומחמיר
מותר לרב להתיר דבר ולהחמיר על עצמו. הרי הוא מוודא שהמזון כשר” אבל שוקל להחמיר. בית רבן גמליאל היו מקילים על אחרים ומחמירים על עצמם (משנה שבת א ט).
אמנם אמר האדמו”ר מהרי”ד מבעלז שרב שנותן הכשר על איזה דבר ואינו אוכל פעם אחת מהשגחתו אין לו כ”כ סייעתא דשמיא. ומנהגו של רבי שמואל סלאנט – רבה של ירושלים” שכאשר פסק על מאכל מסויים שהוא כשר” היה אוכל מהמאכל הזה” להראות שגם הוא סומך על כשרות הדבר. וכן עשה הג”ר אליעזר דוד גרינוולד” בעל קרן לדוד ורב ור”י בסטמאר” שפעם אחת הוציא בידו איזה דבר בשבת כדי להראות שהעירוב שהוא מכשיר הוא כשר וישר ומותר לכתחילה לישא משא בשוקים וברחובות” אע”ג שבדרך כלל לא הוציא (פירוש על פרקי אבות ‘אז יאמרו’ להג”ר יצחק אהרן גולדברגר” דיין ור”י לחסידי פאפא” עמ’ עג” עז” קיד).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הַתַּקִּיף
Shape-2
machon
אָנָּא” מִיכַל אִשְׁתִּי
Shape-2
machon
את אחי אנכי מבקש
Shape-2
machon
אַבְנֵר בֶּן נֵר הַצַּדִּיק
Shape-2
machon
עשרת הדברות של המלחמה בקורונה
Shape-2
machon
אַבְנֵר בֶּן נֵר פּוֹרֵשׁ – מגילת דויד 76
Shape-2
machon
חיסון קורונה – כן או לא?
Shape-2
machon
מֶתַח בְּבֵית שָׁאוּל – מְגִלַּת דָּוִד 75
Shape-2
machon
הלכות חנוכה בזמן קורונה
Shape-2
machon
קורונה וקונספירציה
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן