המשך הסבר לתפילת רבנו בחיי על התפילה.
3. מהי מטרת פירוט הבקשות בתפילה? “ואתה יודע תקנתי ואופני הנהגתי”: אתה בוראי ומחנכי” אתה יודע איך אני אגיב להחלטתך” ומהו תכליתי. אם כך הוא” שאתה ה'” בוחן לבבות ויודע סתרי כל חי” אז לשם מה עלי לנסח בקשות? והרי גם אחרי שאני מבקש” הנך מסנן מה כן או לא הולם לי?!
“ולא הודעתיך בצרכי להעיר אותך עליהם” אלא שארגיש בגודל חסרוני אליך ובטחוני בך”. אין בתפילותינו שמץ מרשימת מצרכים למבקר היומי במכולת האלוקית” מעין פירוט צרכינו” אלא עריכת מאזן נוקב וישר: עד כמה מתוך חסרוני אני זקוק לה’. תכלית פירוט הבקשות המדויק בכל תחומי חיינו הוא להעצים בנו את תודעת החסרון” את הצמא למילוי רצון ה'” עד כמה “אין עוד מלבדו”. אותה התדיינות עם עצמי” בשעת התפילה” אמורה להעמידני במקומי הנכון ביותר: הרגשת הגודל והיתרון שבחיסרון. כלומר” אנו באים להפנים באמת את הבטחון בה'” לבטוח שהכול” אבל באמת הכול הוא מאתו יתברך” אפילו מה שנראה לנו” לפי הסרט שלנו” כמובן מאליו. התיקון” המיוחל בתפילה” אינו מסתכם בהשגת המבוקש בלבד (אם בכלל)” אלא בדרך” בעצם ההתדיינות (ההתפללות) על מצבי האמיתי הן כנברא והן כאיש בעל זהות פרטית.
4. התקלה הטכנית האפשרית: “ואם אשאל ממך בסכלותי מה שאינו טוב לי” ואבקש ממך שאין בו תקנתי” בחירתך העליונה טובה מבחירתי”. הבעיה אינה רק של “דרך ארץ” – איך אנחנו” יצור שפל” מעיזים לפנות לה’?! אלא גם כשתיפתר בעיית התעוזה” עדיין עומד קושי מביך והוא מה שנחשב בעינינו כטוב” כנושא ראוי לפנייה אל ה’ (ולא חשובה מהי הסיבה כרגע” רפואית” פרנסה…)” מנין לנו שבבקשה זו יבוא תיקוננו?! אולי אנחנו חיים בסרט דמיוני” הקובע סולם ערכים והישגים” שאינם על פי הטוב האלוקי” הן הכללי הן היחסי לכל אחד? הרי כל אחד מאתנו משוכנע שיש צדק בבקשתו” אחרת הוא לא היה מתחיל להתפלל. ובכל זאת” השאלה צורמת: האם בדקנו את כל צדדי חפץ לבנו?! לדוגמא” אדם המתפלל להתקבל למקום עבודה מסוים (או שירות)” בהיותו משוכנע” ששם תהיה לו התפתחות אישית או/ו מקצועית. האם שיקול דעת מרבי והיקפי נעשה כאן” דהיינו אותה “התפללות” שדנּו עליה כבר. מי אמר שאני האיש המתאים לאותו תפקיד? הרי הטוב האלוקי לא מתחשב רק בי” אלא גם במקום העבודה עצמו! מי אמר שלקחתי בחשבון את כל ההשלכות האפשריות על חיי האישיים” משפחתיים” רוחניים…?! אם כך הדברים” המסקנה דורשת ענווה אמתית: “בחירתך העליונה טובה מבחירתי”. עלינו להתפלל לה'” באמונה” עוצמה וכנות” שאם הדבר לא נכון” הוא לא יוענק לי. על התפילה להיות דו- צדדית” באותה כוונה והתלהבות: אנא ממך ה'” אם מתאים לי” ברחמיך המרובים תזכה אותי שכן” ואנא ממך ה'” אם לא מתאים לי” ברחמיך המרובים (אגב אותם הרחמים שהזכרנו)” תזַכּה אותי שלא. אמנם” הייתי אמור לענות לעצמי כך” אלא שמסך הנגיעות האישיות מסנוור אותי ומונע ממני להתייחס אל עצמי באופן אובייקטיבי. לכן” מכיוון שכך המציאות” “וכבר הנחתי כל ענייני אל גזרתך הקיימת והנהגתך העליונה”: אני מפקיד עצמי בידיך ובוטח בך” ה'” להחליט עלי הנהגתך הראויה לי” לטובתי. “כמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קלא) “ה’ לא גבה לבי ולא רמו עיני” ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני” אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי.” היינו” כגמול ההולם לנפשו של דוד” כאן ועכשיו… שלא תהיה קפיצה מעל הגובה המאושר.