ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות
 


הרב יחיאל מיכל פינס זצ"ל

הרב רונן טמיר

"מאימתי יוצאין לדרך?
מעצרת עד אב - החמה קודרת ומכה בראש כל אדם; מאב ועד כסלו - החולאים מתרבים, ומי שאיננו רגיל באווירה של הארץ - קדחת אוחזו או עיניו מתקלקלות; מכסלו ועד פורים - ימי גשמים, הצינה מתגברת והבתים דולפים, הים סוער והספינה בסכנה. לפיכך אמרו הסופרים: אין עולין לארץ ישראל אלא מן הפורים עד העצרת, בזמן שהעשבים יוצאים והאילנות מלבלבים, ובני אדם מחליפים כח, וכל מעשי בראשית מתנאים ואומרים שירה." ("משנת ארץ ישראל").


הרב יחיאל מיכל פינס נולד בעיירה רוז'ינוי שבמערב רוסיה, בשנת ה'תר"ד. הוריו, שהיו מאחת המשפחות המיוחסות בליטא, שלחו אותו ללמוד תורה אצל רב העיר, הגאון הרב מרדכי גימפל יפה. בנוסף, שכרו עבורו מורים פרטיים שילמדוהו שפות, ואף למד בעצמו ספרות כללית.
בהגיעו לפירקו, השתדך עם מרת ציפורה, בתו של רבי שמריהו לוריא שכיהן כרב בעיירה מוהילב, שם נתמנה רבי יחיאל מיכל כראש ישיבה. במקביל החל לפרסם מאמרים שונים בעיתונות העברית, בהם פרסם את משנתו בשבח הלאומיות הישראלית והעליה לארץ הקודש, ובגנות האמנסיפציה. בין השאר כתב: "לבי נוהה לראות את ירושלים ביופיה... להיות קריה עליזה, עיר הומה סחר גויים ומושב החכמה וחרושת המעשה".
בשנת ה'תרל"ד פרסם את ספרו "ילדי רוחי", בו הוא תוקף בחריפות את היהדות הליברלית בגרמניה, שטענה כי על היהודי להיות נאמן בראש ובראשונה למולדתו האזרחית. הוא הדגיש כי כל ניסיון להפרדה בין היהדות ללאומיות מסוכן מאוד ומאיים על עצם קיומה של היהדות.
בשנת ה'תרל"ח נתמנה הרב פינס כנציג ועד "מזכרת משה מונטיפיורי" בארץ ישראל. בתחילה נתקבל בכבוד רב ע"י אנשי הישוב, אך לאחר זמן כאשר נודעה תמיכתו בבית יתומים בו לימד שפות זרות בניגוד לחרם שלא ללמד שפות זרות בירושלים - הוצא חרם כנגד הרב פינס, וכאשר הקים בית מדרש ששילב לימוד תורה ומלאכה הוצא חרם נוסף, חרם לו היה שותף גם המהרי"ל דיסקין. לאחר זמן, עמד רבה של ירושלים, ר' שמואל סלנט, בראש בית דין שהתיר את החרם בטענה שקנאי ירושלים הסיתו את הרב דיסקין לתמוך בכך שלא בצדק.
בשנת ה'תרמ"ד הקים הרב פינס, יחד עם אליעזר בן יהודה, את ארגון "תחיית ישראל", שמטרתו "להחיות את אומת ישראל, להרימה משפלותה ולבצר רוחה, להשיב לה כבודה כבראשונה". ארץ ישראל נועדה "להושיב אנשים מבני ישראל על אדמת אבותיהם, להוציא ממנה לחמם ביגע כפיהם ולהפריח בארץ את המסחר וחרושת כל מעשה, ואף להחיות שפה עברית בפי העם".
הרב פינס תמך מאוד באנשי תנועת ביל"ו, סייע להם ברכישת אדמות ואף חיבר לכבודם את השיר "חושו אחים חושו", שהפך להמנון הביל"ויים. לאור קשריו הטובים עם מתיישבי גדרה, הם נעתרו לבקשתו לשבות ממלאכה בשנת השמיטה ולא לסמוך על היתר המכירה, דבר שעורר את זעמם של חובבי ציון החילוניים. כאשר הוקמה אגודת "בני משה" שראתה את הציונות כאויבת הדת, תקף אותה הרב פינס בחריפות ואמר כי "האומרים כי התורה והדת אינן אלא עניין הלב בפרט, והלאומיות היא נחלת הגוי כולו - זו מינות גמורה". הוא הדגיש כי הלאומיות האמיתית היא זו "הבלועה בדת, והדת בלועה בה... לאומיות שנשמתה - התורה, וחיותה - המצוות". בעקבות התחזקות תנועת "בני משה" - פרש הרב פינס מכל פעילות בתנועת "חובבי ציון" והקים את "חברת ישוב ארץ הקודש", במטרה להקים התיישבות ע"י בני הישוב הישן.
הרב פינס ייחס חשיבות רבה לנושא החינוך, ובין השאר כתב: "כי סוף סוף, הכל תלוי במורים. פעולתו של המורה על התלמידים היא מעין פעולה היפנוטית (=היפנוזה), וגם למחשבותיו אשר לא יוצאים בפה - יש השפעה רבה על יצירת המושגים במוח התלמידים ובליבם... אין לנו חפץ במחנכים מתחפשים".
בים ו' באדר שני ה'תרע"ג הלך הרב יחיאל מיכל פינס לבית עולמו. על שמו הוקם המושב "כפר פינס" שבשרון. חתנו היה דוד ילין, שלימים הקים בירושלים מכללה לחינוך.
הרב יחיאל מיכל פינס זצ"ל. זכותו תגן עלינו, אמן.



תגיות: הרב יחיאל מיכל פינס



מאמרים נוספים מעלון פרשת תרומה התשע"ד:
עשרים הדברות לשאלות סמס - הרב שלמה אבינר
האינטרנט - כלי או תוכן? (א) - הרב אלישע אבינר
ועמך כולם צדיקים - הרב דוד לנדאו
גדעון עולה למרומים - הרב שלמה אבינר
ושכנתי בתוכם - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
הזמן והזמניות - הרבנית טל רחמני

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: