ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות
 


יופי ונוי במקדש ובחיים

הרב ערן טמיר

כינויו של בית המקדש 'נויו של עולם' (זבחים נד ב) שאנו פוגשים בציווי בניינו לראשונה בפרשתנו, (תחילה כמשכן כמובן), מעורר תמיהה. מדוע מקום השראת השכינה בישראל ולעולם כולו, צריך להיות מקום יפה מלא הוד והדר? ובכלל מה יחסה העקרוני של התורה ליופי ולנוי חיצוני בחיינו, יופי שפעמים רבות גורם לאדם סיפוק ושמחה פנימית יותר מאשר המראה החיצוני כשלעצמו, אך מצד שני סכנותיו רבות וידועות?
מבאר הרב קוק (עין איה ברכות ב פ"ז מד): "ראוי לאדם שישמח בחייו כי כה נתן ה' מידת השמחה חקוקה בנפש האדם, מפני שממנה תוצאות לזוהר החכמה ויושר המעשים. האמצעים לשמחת הנפש היא ההרגשה של הוד ויופי של הבריאה כולה 'כי שימחתנו ה' בפעלך', 'הוד והדר לבשת' ". אם כן, שמחת הנפש שכה חשובה לאדם, תופיע רק כשכלל כוחותיו החיצוניים והפנימיים יצאו אל הפועל, ביחס לעצמו וביחס לעולם כולו, אז ורק אז ישמח האדם וה' במעשיו.
ואמנם נקודת המוצא היסודית שמתוכה על האדם להיפגש עם חוש היופי החיצוני, היא עמדתו הערכית המתוקנת, כששכלו ומוסריותו, ואף רוחניותו, הם הבסיסים היסודיים שעליהם הוא עומד, ואז לא רק שהיופי לא יזיק, אלא אף ישתלב כחלק מפסיפס אנושי הכולל את כל כוחות חייו של האדם, שעליו לגלותם בשלמות ובהרמוניה, וכלשונו של הרב (שם): "אז יובילו החושים את ההרגשות באופן ישר ונאות, ויהיה שמח בחייו ומוכן לכל המעלות העליונות... ההולך בדרך ישרה בשימוש פיתוח כשרונותיו, לא די שמועיל לו, על החושים וההרגשות להנעימם, כי אם גם עצם כוחות החיים מתחזקים ולפי רוב השליטה השכלית, כן יגדל גם כן שימוש היופי...".
לעומת זאת, אם ימשך האדם אל היופי, רק מצד ראייתו החיצונית כשהחוש רואה והרגש מתעורר עלול הוא להידרדר כידוע, עד "שתיטרף דעתו מחמת ההדר החיצוני" שהרי "מי שלא הרגיל נפשו להשתמש בהכרת ההוד והיופי שבחיים לתכליתם הרצויה, הוא משתכר מהדר הברק החיצוני, ויבוא לנטות אחר ההברקה החיצונית יותר מדי עד שיעזוב תעודת היופי ומטרתה, ויפסיד המושגים האמתיים הראויים להתרומם על ידי התפתחות הנפש בכל כוחותיה" (הרב שם), עד כדי התמכרות וראיית האסתטיקה כחזות הכל, וחמור מכך בעניינים שבינו לבינה...
ומה חשובים ותמציתיים דברי הפלא יועץ (ערך יופי) המיטיב לבטא עיקרון זה בדוגמא ביחס שבינו לבינה "כתיב 'שקר החן והבל היופי, אשה יראה ה' היא תתהלל' אבל זהו כשהוא מוצא אשה יפה שאינה יראת ה' אז אשה יראת יראת ה' היא תתהלל, אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי..." (כמובן, היופי הוא עניין סובייקטיבי, ועיין המשך דבריו החשובים שם).
על כן, דווקא במקום הקודש, בבית המקדש, שרק ממנו ניתן לדייק וללמוד מהו היחס הנכון אל היופי והנוי החיצוני, לא רק במקדש אלא גם בחיינו בכלל, "ראוי ליתן ליופי חלקו כפי ערך הגברת השכל עליו, שאז יתנהל במישרים לאושר האדם והצלחתו האמתית, ומה רבו העמים שהשתכרו ממה הוא יפה ללב וטוב לעיניים ואיבדו את עולמם, אמנם אנחנו אל ה' אלוקינו עינינו, אל מקום מקדשנו שהוא נויו של עולם שמשם יצאה האורה...". ומשם נראה ונלמד לחיינו החומריים בכלל...


תגיות: בית המקדש



מאמרים נוספים מעלון פרשת תרומה התשע"ד:
עשרים הדברות לשאלות סמס - הרב שלמה אבינר
האינטרנט - כלי או תוכן? (א) - הרב אלישע אבינר
ועמך כולם צדיקים - הרב דוד לנדאו
גדעון עולה למרומים - הרב שלמה אבינר
ושכנתי בתוכם - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
הזמן והזמניות - הרבנית טל רחמני

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: