הזמן הוא המשעבד הגדול שלנו. כמה שנלך למכוני כושר” בגיל זיקנה היכולות הגופניות ירדו. כמה שנוציא כסף על תכשירי קוסמטיקה אנטי-אייג’ינג” בגיל מבוגר הקמטים יווצרו. כמה שננסה לתרגל את השריר הקרוי מוח כדי לא לאבד את צלילותו” קצב ההבנה ירד וגם חלק מהזיכרון. כשאנחנו רוצים להרגיש את ערך היום יום שלנו” אנחנו סופרים כמה דברים הספקנו לעשות. הזמן נתפס כמשאב אובייקטיבי” ורק את עצמנו אנו בודקים” איך התנהלנו מולו.
בדברי חז”ל אנו פוגשים תופעות מופלאות של ניצחון על מוחלטות הזמן. שרה נראתה כבת עשרים כשהיא היתה בת 100 (בלי ניתוחים של מתיחת עור הפנים). חוני התפלא על הפסוק ‘בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים.” ושאל איך חלום יכול להיחלם במשך שבעים שנה. ה’ הפיל עליו תרדמה ורק אחרי שבעים שנה הוא הקיץ ממנה. כשהוא בא הביתה ולבית המדרש” אף אחד לא האמין לו שהוא חוני. הרי כולנו יודעים שיש גיל שבו הסבירות למות גבוהה” וחזון תחיית המתים נראה רחוק כתמיד.
איננו מצפים שה’ יעשה עמנו ניסים יוצאי דופן. לא נזכה לצעירות הנצחית של שרה” וגם לא לשינה שמחליפה את המוות. אבל בשנה מעוברת יש לנו 13 חדשים. כולנו” בכל מדרגה שנהיה” חווים גמישות של הזמן. והבשורה בזה גדולה. אם גם הזמן” האכזרי והכפייתי” מוכן להתגמש לצורך קיום המצוות שלנו” אנחנו חשים איזו מתנה
נתן ה’ לעמו ישראל. יש לנו אפשרות להתעלות מעל הטבע. שיא הטבע – הזמן – גם הוא יכול להתרחב” ושנה זו תהיה ארוכה מאלו שקדמו לה ושיבואו אחריה. 12 הוא מספר שקשור לטבע. יש 12 מזלות. אבל ישראל הוא מעל המזל. לישראל יש חודש 13″ שאין משמעותו רק עוד 30 ימים” אלא בשורה על גמישות בדבר הקבוע ביותר בחיינו. הזמן. אין פלא שהגימטריה של 13 היא ‘אהבה’!
