לשלומי שלום
המכתב שלך “אביבי” למדי” מלא שמחה ואופטימיות” חן ועליזות נעורים מבשמת. אווירת מכתבך חודרת עד מחוזות נעורי שנשכחו מעט ומעוררת בי רגשות עדינים של תום ושמחת חיים. מחזקת את רשמי הטוב שבקרבי ואני ממש מתפלא עד כמה הנני מקושר עדיין לתחושות מיוחדות אלו. אין לי מסקנה אחרת חוץ מלומר שאינני מזדקן תודה לאל” ותודה לך שווידאת לי זאת אגב מכתבך הקצר אמנם” אך כולו תסיסת חיים.
אבל יותר מגילוי מסעיר זה שימחה אותי בלי קץ התאוששותך הנפלאה. מה אומר לך כדי לתאר את שמחת ליבי על “ראשית צמיחת גאולתך” אחרי תקופה כה קשה ומייסרת. התרגלתי שנים כה רבות ללוות אנשים במסעות חייהם” לכאוב כאבם ולשמוח בשמחתם” ועם כל זאת לא פגה ולא נתקהתה אצלי הרגשת השמחה משעותיהם היפות וצמיחתם הרוחנית” והנה הוספת לי שמחת לב ענקית בתיאורך הכנים והמלבבים של תחילת גאולתך שלך. בוא לפחות נודה שהקדוש ברוך הוא ממש ממש מתוק” איך הוא יודע “להוציא מתוק מעז” הא! איך הוא יודע לנחם אותנו מתוך מצבי השבר שלנו וכמה מתוקה הרגשת הנחמה הבאה אחר ייסורי השאול של החטא ותוצאותיו!
שמור על צעדיך כדי שלא תאבד מתנות שמים אלה” שמור עליהם מכל משמר” גלה אחריות על מעשיך” דיבוריך ומחשבותיך! הבע את נפשך היפהפייה על שלל גווניה ביושר ובמוסריות.
ראה נשמה טובה! קשר עם בחורה צריך לבוא לא רק מתוך “הזדקקות” אלא בעיקר מתוך “הזדככות” ועיצוב מרכזי האישיות שהחשובים שבהם הם מרכזי השכל והרגש” ואלה נמצאים אצלך בשלבים מוקדמים של גיבוש!
אתה מבקש מישהי לאהוב “לפעמים ככה בחלוף הימים בא לי שתהיה לי מישהי לאהוב כמו פעם שהרגש שלי היה עובד שעות נוספות. אני מתגעגע כל כך לתחושה הזאת”. כך אתה כותב ואתה שואל אותי אם יש לי רעיון כלשהו למלא צורך בוער זה. ראה נשמה טובה! קשר עם בחורה צריך לבוא לא רק מתוך “הזדקקות” אלא בעיקר מתוך “הזדככות” ועיצוב מרכזי האישיות שהחשובים שבהם הם מרכזי השכל והרגש ואלה נמצאים אצלך בשלבים מוקדמים של גיבוש! רגשותיך ברובם עדיין סוערים ו”דליקים” מאד” גם השכל המוסרי (ואני מדגיש: השכל המוסרי דווקא) עדיין ידו על התחתונה במאבקיו עם רגשותיך. מצבי רוח וחוסר יציבות הם עדיין שכיחים בחייך ואלה הם מאפיינים מובהקים של נפש שיד הטבע עדיין רודה בה” יד ה”טבע העיוור” אשר מגמתו אינה כי אם עצם הסיפוק והפיצוי המיידי” יותר מאשר חשבונות מוסריים ארוכי טווח. זהו מצבך לפחות בזירה זו של יחסי “בינו לבינה”” זהו “עקב אכילס” שלך שמפניו אתה צריך להישמר מאד. יש לך נטייה להתמכרות רגשית” רעב כבד להתאהבות” לפעמים אף בכל מחיר” שהביאו אותך כבר פעם אחת אל פי תהום” ובלא משמעת חמורה יכולה להביא אותך אף לגרוע מזה.
שאלת לגבי נסיעה לפולין. אני מעודי לא הייתי בפולין. הספיק לי לקרוא ספר אחד כדי שתיחרט בי לנצח תודעת השואה ולעיתים אני מרגיש אפילו צורך לצנן את התפעלותי מן המראות המצולמים והסיפורים המסופרים כדי שלא אצא מדעתי. אגב” כך קרה לי” להבדיל אלפי הבדלות” בעת גירוש המתיישבים מגוש קטיף. הייתי שם עם אשתי לפני הגירוש ובערב הגירוש יצאנו הביתה. בכך אני מאמין שהצלתי עצמי מחבלות נפשיות מיותרות” דכדוך קשה ועצבות. מובן שאינני אדיש למה שקרה אבל כדי שאוכל להתמודד כראוי עם מאורעות קשים שכאלה אסור לי לפרוט בעוצמה גדולה מדי על מיתרי הרגש” אחרת אני מחוץ למשחק וחבל. אני בסיכון רגשי גבוה” הרגשות שלי נפיצים מטבעם אבל אני מנהיג אותם בדרך כלל בתקיפות עדינה ואז אני יוצא נשכר בכפליים. אני נהנה מחוויה רגשית חמה ותוססת אבל גם” ובעיקר” ממתיקות אורו של השכל שמתבל את הרגש ומסלק ממנו את חומו העודף. זו דעתי וכך נכון לי לנהוג. הנסיעה לפולין אם כן מיותרת לגבי” יש לי זוויות הסתכלות והשגה אחרות על שואת עמנו. מעסיקים אותי יותר ממדי העומק של השואה ולקחיה” בירורי אמונה עמוקים שהשואה היא קרקע פוריה לבירורם. אבל כמובן” יש מקום גם לנסיעה לשם בכוונה נכונה” ועם הרב שלך הנפלא אני מאמין שהיתרון יגבר על החיסרון. לגביך יש לשים לב להתנהלות הרגש שלך שלא יעלה על גדותיו ויציף אותך וישקיע אותך בדכדוך ונפילת רוח. היצמד לצד הגבוה” שים לב לעומק הטוב המתלווה תמיד לטרגדיות החיים בכלל ולזו בפרט. אתה רגיש וצריך להתנהג בחכמה שם. בהצלחה.
