ספונטאניוּת

בני נוער רבים נוטים לאפשר לרגשותיהם לפרוץ החוצה” ללא סינון וללא הגבלה. הם נותנים ביטוי חיצוני ופומבי לרגשותיהם ולתחושותיהם. לדוגמה: בני נוער אינם מהססים לרקוד בחתונה בדרך שמבטאת את תחושותיהם מבלי להתחשב בסובבים אותם; בעת מפגש עם חברים” הם מביעים את שמחתם ללא כל איפוק (חיבוק!!); וכך בתפילתם (מחיאות כפיים!)” ובכל עבודת ה’. הם לא שומרים את הרגשותיהם בפנים” אינם מכירים מהו איפוק” אלא נותנים לרגשות לפרוץ בצורה טבעית” כפי שהם. הוי אומר: הם נוטים לספונטאניוּת.
לכל מידה ממידות הנפש” יש מידות שכנות” קרובות וסמוכות. הספונטאניוּת היא שכנתה של מידת ההתלהבות. זהו שבחה. היא גם שכנתה של מידת הטבעיוּת” האותנטיוּת” וזהו גם כן שבחה. אבל” יש לה גם שכנות נוספות” פחות משובחות: העדר שיקול דעת” העדר איזון” החצנה.
על היחס בין התלהבות וספונטאניוּת לבין שיקול דעת” עוסקת סוגיה במסכת ברכות (כ א). הגמרא מספרת שהדורות הראשונים נענו בתפילותיהם כמעט מיידית וזכו לניסים רבים” אף שלא הקיפו את כל שישה סדרי משנה ולא היו בקיאים בכל חלקי התורה. לעומת זאת” הדורות המאוחרים” אשר גילו בקיאות בכל שישה סדרי המשנה” לא זכו למענה אלוקי לתפילותיהם ולתעניותיהם. מסבירים חז”ל שיתרונם של דורות ראשונים היה במסירות נפשם על קדושת ה’. “קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם. אנן” לא מסרינן נפשין אקדושת ה’ [הראשונים היו מוסרים נפשם על קדושת ה’. אנחנו” איננו מוסרים את נפשנו על קדושת ה’]”. כהדגמה לכך” מובא סיפור על מסירות הנפש של רב אדא בר אהבה. רב אדא ראה בשוק אישה אחת שלא היתה לבושה בבגדים צנועים. היא היתה כותית” אבל רב אדא חשבה לבת ישראל” לכן הוא התייצב מולה וקרע את בגדה. לאחר שהתברר שהיא כותית” הוא נדרש לפצות אותה בסך ארבע מאות זוז. שאל אותה רב אדא לְשמה: “מה שמך?”. היא ענתה: “מתוּן”. אמר רב אדא: “מתוּן מתוּן” ארבע מאות זוזי שוויא [= מתוּן מתוּן שווה 400 זוז]”. יש מפרשים שצליל השם “מתון” מזכיר את המילה “מאתיים”. לכן פעמיים “מתון” שווה 400. כלומר” את עולה לי 400 זוז.
הראי”ה קוק (ב”עין איה”) מסביר שהדיון העקרוני בסוגיה הוא על היחס בין מסירות נפש” התלהבות וספונטאניוּת” לבין מתינוּת (= “מתוּן”!) ושיקול דעת. הדורות האחרונים בלטו בחכמה ובמתינות” באיפוק ובשיקול דעת” שהם חיוניים להשגת התורה ולהנהגת החיים. ואכן” גדולים היו בידיעת תורה. לעומתם” דורות ראשונים לא הגיעו להישגים כה גבוהים בידיעת התורה” אבל היתה להם התלהבות של קדושה – מסירות נפש על קדושת ה'” ומשום כך תפילתם הרקיעה שחקים ונענתה. אמנם” התלהבות וספונטאניוּת עלולות לגרום לתקלות” כפי שאירע בסיפור של רב אדא. רב אדא לא היה מתוּן אלא ספונטאני” וזה עלה לו 400 זוז. חז”ל” בנקבם את הגובה של הפיצויים” רצו ללמדנו שההפסד היה זעום לעומת הרווח. הנזק הסתכם בסך הכל בכמה מאות זוזים. עדיפה לנו הספונטאניוּת שבקדושה” על אף תקלותיה” מאורח חיים שמתאפיין בשיקול דעת מרובה אבל חסר רוח חיים” חסר התלהבות ומסירות נפש על קדושת ה’. המגרעות של “קרירוּת הלב וחיפוש חשבון בשכל אנושי לכל דבר שהוא טוב ונשגב” חמורות וקשות.
האם נסיק מכאן שכל ספונטאניוּת היא ברוכה? לא. חז”ל לא שיבחו כל ספונטאניוּת אלא רק זו ששורשה בקדושה ובמסירות הנפש על קדושת ה'” כדוגמת הספונטאניוּת של רב אדא שהיה תלמיד חכם מופלג” גדוש בתורה וביראה. הספונטאניוּת כשלעצמה היא פחותת ערך. במצב של ריקנות פנימית” הספונטאניוּת היא מתכון לקלקולים ולהרס רוחני. היא יוצרת תקלות מרובות ופורצת גבולות. ספונטאניוּת היא התנהגותם הטבעית של ילדים. ילדים” אשר טרם למדו לשלוט על עצמם” מגיבים בספונטאניוּת. כשהתגובה היא מוצלחת” הספונטאניוּת שלהם מוסיפה חן מיוחד. אבל הרבה פעמים” תגובתם היא פסולה” והספונטאניוּת איננה יתרון אלא חסרון. אדם מבוגר לומד לכבוש את רגשותיו ותחושותיו” לווסת אותם ולנתב אותם. לא כל רגש צריך לפרוץ החוצה תיכף ומיד. עודף ספונטאניוּת אצל מבוגרים מעיד בדרך כלל על התנהגות ילדותית.
יתרה מזו. גם לספונטאניוּת שבקדושה יש גבולות. לדוגמה: הקנאוּת היא סוג של ספונטאניוּת שבקדושה” אבל אין התורה מעודדת אותה” ורק במקרים חריגים (כגון “הבועל ארמית” קנאים פוגעים בו”) היא זכתה להערכה מצדה. על אחת כמה וכמה” ספונטאניוּת שאיננה באה ממקור של תורה.
אין התורה פוסלת את הטבעיוּת” אין מגמתה לדכא אותה ולהפוך את האדם לרובוט מתוכנת המופעל על ידי פקודות. אין התורה מעוניינת לעצב את דמות אנושית קרת מזג. הטבעיוּת היא חשובה” היא הכוח המניע את החיים” היא דוחפת וממריצה אותם. התורה מעריכה את הטבעיוּת” אבל היא דורשת מהאדם לשלוט עליה” לווסת אותה ולכוון אותה” ולא לתת לפרצי רגשות להשתלט עליו.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.