אַבָּא לָקַח אוֹתִי לְמַרְגְּלוֹת הַר גְּרִזִּים” כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁמְּאֹד כּוֹאֵב לִי הָעִנְיָן שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ וּשְׁכֶם.
בְּרֹאשׁ הָהָר עוֹמֵד וּמְדַבֵּר יוֹתָם בֶּן גִּדְעוֹן” שֶׁנִּצַּל מִידֵי אֲבִימֶלֶךְ. יֵשׁ לוֹ קוֹל חָזָק מְאֹד” וְהוּא נִשְׁמַע הֵיטֵב לְמֵרָחוֹק.
– שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם… הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ[1[.
אַנְשֵׁי שְׁכֶם מַקְשִׁיבִים” סָפֵק סַקְרָנִים” סַפַּק כּוֹעֲסִים. הֵם וַדַּאי מְבִינִים שֶׁיּוֹתָם לֹא יְחַלֵּק לָהֶם מַחְמָאוֹת.
– וַיֹאמְרוּ לַזַּיִת: מְלֹךְ עָלֵינוּ[2]. אַךְ הַזַּיִת סֵרֵב: אֲנִי נוֹתֵן שֶׁמֶן הַמְּשַׂמֵּחַ אֲנָשִׁים. אֵינִי מְעֻנְיָן לִשְׁלֹט עַל עֵצִים !
– הַזַּיִת הוּא עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז[3] – לוֹחֵשׁ לִי אַבָּא – שֶׁלֹּא חִפֵּשׂ מְלוּכָה אֶלָּא הִסְכִּים לְהַנְהִיג אֶת הָעָם בִּשְׁעַת צָרָה.
– הִמְשִׁיכוּ הָעֵצִים וּפָנוּ אֶל הַתְּאֵנָה: לְכִי אַתְּ מִלְכִי עָלֵינוּ” וְגַם הִיא סֵרְבָה[4]. – הַתְּאֵנָה זוֹ דְּבוֹרָה [5] – לָחַשׁ לִי אַבָּא – גַּם הִיא לֹא חִפְּשָׂה שְׂרָרָה” אֶלָּא הִסְכִּימָה לִשְׁפֹּט וּלְסַיֵּעַ כְּפִי הַצֹּרֶךְ.
– פָּנוּ לַגֶּפֶן” אָמַר יוֹתָם בְּקוֹלוֹ הָרוֹעֵם” אַךְ גַּם הוּא לֹא רָצָה [6].
– מִי זֶה הַגֶּפֶן? – שָׁאַלְתִּי בְּשֶׁקֶט.
– גִּדְעוֹן[7] – עָנָה אַבָּא.
יוֹתָם מַמְשִׁיךְ:
– וַיֹאמְרוּ כָּל הָעֵצִים אֶל הָאָטָד” לֵךְ אַתָּה מְלֹךְ עָלֵינוּ. וַיֹאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים” אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מוֹשְׁחִים אוֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם” בּוֹאוּ חֲסוּ בְּצִילִי. וְאִם אַיִן” תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן”[8].
– הֵבַנְתִּי אַבָּא. הַכַּוָּנָה לְאֲבִימֶלֶךְ שֶׁאָמַר : מוּכָן אֲנִי לִהְיוֹת לָכֶם לְמֶלֶךְ” אַךְ רַק מֶלֶךְ מֻחְלָט” שֶׁתְּקַבְּלוּ כָּל מִלָּה שֶׁלִּי לְלֹא וִכּוּחַ. כִּי אִם לֹא ” אֲזַי אֶשְׂרֹף אֶתְכֶם וְאַכֶּה בָּכֶם.
– נָכוֹן אַבְרִי .
– אַתֶּם כְּנוּפְיָה שֶׁל כְּפוּיֵי טוֹבָה ! – קָרָא יוֹתָם. – כָּךְ גְּמַלְתֶּם לְגִדְעוֹן אָבִי אֲשֶׁר סִכֵּן עַצְמוֹ לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיַד הַמִּדְיָנִים! וְעוֹד הוֹסַפְתֶּם רָעָה” וַהֲרַגְתֶּם אֶת כָּל אַחַי ! הִזָהֲרוּ” כִּי אֲבִימֶלֶךְ עוֹד יְחַסֵּל גַּם אֶתְכֶם![9].
כַּמּוּבָן” זֶה לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי שְׁכֶם” והֵם הִתְחִילוּ לָרוּץ לְעֵבֶר יוֹתָם בְּצַעֲקוֹת רֶצַח” אֲבָל הוּא נִמְלַט בִּזְרִיזוּת.
– אַבָּא” הֵם לֹא שֻׁכְנְעוּ ?!
– לְגַמְרֵי לֹא !!
– נִתְכּוֹנֵן לִתְקוּפַת שִׁלְטוֹן אֲבִימֶלֶךְ” אַךְ אַל תִּדְאַג” ד’ יַצִּילֵנוּ מִיָּדוֹ.
מקורות:
1. שופטים ט ז-ח.
2. שם ח.
3. רש”י שם.
4. שופטים ח ט-יא.
5. רשי שם.
6. שופטים ט יב-יג.
7. רשי.
8. שופטים ט יד-טו.
9. שם שם טז-כ. מצודת דוד.