מִלְחָמָה קָשָׁה הָיְתָה לָנוּ. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ עֲיֵפִים כָּל כָּךְ” אֲנִי וְחַיָּלַי. וְהִנֵּה בָּאִים לִקְרָאתֵנוּ אַנְשֵׁי אֶפְרַיִם” שׁוֹלְחִים לְעֶבְרֵנוּ מַבָּטִים עוֹיְנִים.
” שָׁלוֹם רַבּוֹתֵינוּ” אֵיזוֹ רוּחַ טוֹבָה מְבִיאָה אֶתְכֶם אֵלֵינוּ?” אֲנִי קוֹרֵא לְעֶבְרָם וּמְחַיֵּךְ.
“מָה הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָנוּ” לְבִלְתִּי קָרָאתָ לָנוּ” כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן?”[1] הֵם צוֹעֲקִים בְּזַעַם.
אֲנִי עוֹנֶה לָהֶם בְּנַחַת:
“עַל פִּי הוֹרָאָה אֱלֹהִית רַק שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ הָלְכוּ לַקְּרָב”.
“לֹא כֵן ! הֵם מְשִׁיבִים. אוֹתָם שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת נִבְחֲרוּ מִתּוֹךְ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף שֶׁגִּיַּסְתָּ[2]” וְאוֹתָנוּ מֵרֹאשׁ לֹא גִּיַּסְתָּ. לֹא קָרָאתָ לָנוּ כְּלָל” וַהֲרֵי אָנוּ לוֹחֲמִים מְנֻסִּים וּמְעֻלִּים !”
“הֲרֵי שָׁלַחְתִּי שְׁלִיחִים בְּכָל הַר אֶפְרַיִם” קָרָאנוּ לָכֶם לִלְכֹּד אֶת שָׂרֵי מִדְיָן וּלְהַכְרִיעַ אֶת הַקְּרָב”.[3]
“אֲבָל לָמָּה לֹא קָרָאתָ לָנוּ לַקְּרָב הָרִאשׁוֹן? לָמָּה הִשְׁאַרְתָּ אוֹתָנוּ מֵאָחוֹר?”
אֵיזוֹ מְרִיבָה קָשָׁה [4]. הֵם כּוֹעֲסִים כָּל כָּךְ. אֲנִי חַיָּב לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם. גַּם זֶה מִתַּפְקִידִי” לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם בָּעָם. אָמְנָם לֹא קַל לַעֲמֹד מוּל הָמוֹן זוֹעֵם! אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי אֲנִי מְכַבֵּד אוֹתָם מְאֹד עַל אֹמֶץ לִבָּם וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהֶם! לָכֵן אֲנִי עוֹנֶה לָהֶם בַּעֲדִינוּת” בְּשֶׁקֶט: “הַלֹּא טוֹב עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְּצִיר אֲבִיעֶזֶר[5] ” כְּלוֹמַר הַחַלָּשִׁים שֶׁבְּאֶפְרַיִם” עֲדִיפִים עַל הַגִּבּוֹרִים שֶׁל מִשְׁפַּחְתִּי. פְּעֻלַּתְכֶם בְּסוֹף הַקְּרָב הִיא הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר” הִיא שֶׁהִכְרִיעָה אֶת הַקְּרָב ” בִּזְכוּתְכֶם נִצַּחְנוּ.”בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת שָׂרֵי מִדְיָן אֶת עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם? [6]”.
אֲנַחְנוּ עוֹרַרְנוּ רַעַשׁ עִם כַּדִּים וְשׁוֹפָרוֹת בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה” הִבְהַלְנוּ וְהִפְחַדְנוּ אֶת הַמִּדְיָנִים אַךְ לֹא נִלְחַמְנוּ” וְאַתֶּם בִּצַּעְתֶּם מִבְצָע צְבָאִי אַדִּיר וּמֻפְלָא שֶׁהֵבִיא לִלְכִידָתָם שֶׁל שְׁנֵי שָּׂרֵי מִדְיָן .
עַכְשָׁו” אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דְּבָרַי ” “אָז רָפְתָה רוּחָם”[7]. בָּרוּךְ הַשֵּׁם” הֵם נִרְגְּעוּ.
אֲנִי שָׂמֵחַ. כְּמוֹ שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁנִּצַּחְתִּי אֶת אוֹיְבֵנוּ” כָּךְ אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁהִתְפַּיַּסְתִּי עִם חֲבֵרֵינוּ.