שבת הגדול

שבת היא קדושת זמן מקורית” מוחלטת” אבסולוטית” אלוהית. לעומת זאת” יום טוב הוא מכוחנו” כוח התורה שבנו” כוח בית דין שמקדשים את הזמנים” “ישראל דקדשינהו לזמנים”[1].
פסח הוא תחילה לרגלים” הוא הגרעין היסודי” הפנימי” הנשמתי שלנו. אבל לפני היום-טוב הראשון” מופיעה השבת.
“החודש הזה לכם ראש חדשים”[2]. נפגשים עם יצירת הזמן. “מועדי ד’ אשר תקראו אתם”[3]. מה שנקבע כאן על ידינו” נקבע כך בשמים. ערך המציאות נקבע בנשמת האדם” בנפש האדם ומתוך כך הוא נקבע במקום ובזמן. השבת היא קדושת הזמן האלוהית” הטרום מציאותית. השבת שלפני יום טוב” הוא השבת הגדול” “תחילה למקראי קודש”” האתחלתא היסודית של חיי האדם בזמן” מלפני הבריאה אל תוך הבריאה. שבת שייכת לזמן והיא מעל הזמן; היא “מעין עולם הבא” והיא בעולם הזה. ככל שאנו מצליחים ממש להמשיך השפעת השבת אל שאר הימים” אנו זוכים יותר לגבורת הזמן” להיות “מדובקים ביראתך”. מהשבת נמשך כל סדר החיים שלנו. ממקור הגדלות” יש ערך לכל החיים. אבל במצב של קטנות” “מה אנו ומה חיינו”? מתוך דבקות גדולה” יש ערך לכל החיים. “ולדבקה בו”” הידבק בשכינה” הידבק בתורה ובאנשי תורה” בחכמים ובתלמידיהם[4]. הידבק במקום לפי מדרגותיו” הידבק בזמן לפי מדרגותיו; זהו עניין שבת הגדול.
ערכו של האדם הוא במח ובלב” ומתוך כך הוא מתגלה בשאר חלקי הגוף ועד לציפורניו הקטנות” שגם הן שייכות לחיותו. יש לשאוף לגדלות במקום” בזמן” ובחיים. יחד עם זה” הגדול אינו נפרד מהקטן והקטן אינו נפרד מהגדול. השאיפה היא לדבקות גדולה. כך יש קשר אורגני” שייכות” נתינת כוח וגבורה משבת לכל הימים. השבת הוא “הגדול”” הוא תחילה לכל המדרגות” שורש לכל האיברים. “השבת הגדול” הוא הכניסה אל יום טוב וסדרי הזמנים. פסח הוא תחילה לרגלים” והשבת שלפני התחילה” הוא השבת הגדול” השורש וההכנה לכל הרגלים. “החודש הזה לכם ראש חדשים”. הראש הוא הגדול ביחס לכל שאר האיברים. הראש הוא הקובע” היסודיות והשורשיות של כל ערך הזמן” של כל תוכן החיים. כל הרגלים נמשכים מתוך השבת הגדול[5].