מְגִלַּת יִפְתָּח
ד.וְהָיִיתָ לָנוּ לְקָצִין
שְׁנַת 2786
– יִפְתַּח הַמְּפַקֵּד! קָרָא לְעֶבְרִי הַשּׁוֹמֵר בַּשַּׁעַר. – מִשְׁלַחַת זְקֵנִים בָּאָה לְדַבֵּר אִתְּךָ!
– מִשְׁלַחַת זְקֵנִים? מַה הֵם רוֹצִים מִמֶּנִּי?! טוֹב” הַכְנֵס אוֹתָם.
– כֵּן הַמְּפַקֵּד! אֵלֶּה זִקְנֵי גִּלְעָד.
נִכְנְסָה קְבוּצָה שֶׁל זְקֵנִים. אֲנִי מַכִּיר אוֹתָם” הֵם מַנְהִיגֵי גִּלְעָד” הָאֵזוֹר בּוֹ נוֹלַדְתִּי. כֵּיוָן שֶׁגֹּרַשְׁתִּי מֵהַבַּיִת הָלַכְתִּי לַגּוּר בְּ”אֶרֶץ טוֹב”[1] וְאָכֵן טוֹב לִי פֹּה. בְּסֵדֶר” נִשְׁמַע מַה בְּפִיהֶם.
– שְׁמַע נָא” יִפְתַּח הַגִּלְעָדִי (מְעַנְיֵן מְאֹד… פִּתְאוֹם אֲנִי גִּלְעָדִי…). יָדוּעַ לְךָ שֶׁבְּנֵי עַמּוֹן נִלְחָמִים בָּנוּ” מְצֵרִים לָנוּ וּמְצִיקִים לָנוּ זֶה זְמַן רַב” כְּבָר שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה” מִשְּׁנַת 2770. וְאָנוּ עוֹמְדִים מוּלָם חַסְרֵי אוֹנִים. אֵין לָנוּ מַנְהִיג לְאֻמִּי וּצְבָאִי רָאוּי.
– כֵּן רַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים. כָּל זֶה יָדוּעַ לִי” אַךְ מַה לִּי וּלְכָל זֶה ?
– הֶחְלַטְנוּ לְהַצִּיעַ לְךָ לִהְיוֹת לָנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן[2].
– אֲנִי?! קָצִין שֶׁלָּכֶם?! הֲרֵי אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אוֹתִי” כִּי אִמִּי אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה דֵּי מְכֻבֶּדֶת בְּעֵינֵיכֶם. וְעַכְשָׁו בַּצָּר לָכֶם אַתֶּם בָּאִים אֵלַי?[3].
– אַתָּה צוֹדֵק בְּהֶחְלֵט. אַךְ בִּשְׁעַת חֵרוּם לְאֻמִּי נָשִׂים כֻּלָּנוּ אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ בַּצָּד. אָנוּ מִצְטַעֲרִים עַל מַה שֶּׁהָיָה בֶּעָבָר” וּמְבַקְּשִׁים מִמְּךָ לְקַבֵּל אֶת הַנְהָגַת הַצָּבָא [4]. הֲרֵי אַתָּה גִּבּוֹר חַיִל” אַתָּה תִקְוָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה.
אָכֵן הַצָּעָה מַפְתִּיעָה” חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי. אֲבָל מִי אוֹמֵר שֶׁהִיא טוֹבָה. אָמְנָם זִקְנֵי גִּלְעָד רוֹצִים אוֹתִי” אֲבָל לֹא בָּטוּחַ שֶׁהֵם צוֹדְקִים. לֹא הַזְּקֵנִים מַחְלִיטִים מִי יִהְיֶה הַמַּנְהִיג” אֶלָּא הָעָם מַחְלִיט. אִי אֶפְשָׁר לְהַנְחִית מַנְהִיג מְדִינִי אוֹ צְבָאִי. צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵמוּן שֶׁל הָעָם בַּמַּנְהִיג” זֶה תְּנַאי הֶכְרֵחִי לַיְּצִיאָה לַקְּרָב. אֲנִי חַיָּב לְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמַת הָאֻמָּה.
– שִׁמְעוּ נָא רַבּוֹתַי הַנִּכְבָּדִים. אֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל עַל עַצְמִי לַעֲמֹד בָּרֹאשׁ טֶרֶם הוֹכַחְתִּי אֶת עַצְמִי בִּפְנֵי הָעָם. וְאֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁאֲנַצֵּחַ בַּקְּרָב. לָכֵן אֲנִי מוּכָן לָצֵאת לַמִּלְחָמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן” וְאִם ד’ יִתֵּן אוֹתָם בְּיָדִי” אֲזַי אַסְכִּים לִהְיוֹת לָכֶם לְרֹאשׁ [5].
– – בְּסֵדֶר. אֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים. ד’ יִהְיֶה שׁוֹמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ” אִם לֹא כִּדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשָׂה [6].
– הַזְּקֵנִים אִרְגְּנוּ אֲסֵפָה גְּדוֹלָה בַּמִּצְפָּה ” וְאָכֵן בָּאוּ אֲנָשִׁים רַבִּים מְאֹד” בָּרוּךְ ד'” כַּנִּרְאֶה רֹב הַצִּבּוּר. דִּבַּרְתִּי בִּפְנֵיהֶם בַּאֲרִיכוּת” וְהֵם קִבְּלוּ אוֹתִי לְרֹאשׁ וּלְקָצִין. כַּמּוּבָן” גַּם הִתְפַּלַּלְתִּי וְהִתְחַנַּנְתִּי לד’ [7].
– עַכְשָׁו נַתְחִיל בַּתָּכְנִית הַמְּדִינִית-הַצְּבָאִית…