זמן ספירת העומר. אנחנו עמלים לנסות להחזיר מידי יום את האור הגדול שקיבלנו במתנה בליל הסדר. כל שבוע נעבוד על מידה ועל שכלולה. לדוגמה” בשבוע הראשון עבדנו על מידת החסד בכל גווניה: שהיא תהיה כוללת ככל האפשר” לאהוב” ולדעת לשים גבול לפינוקים. להפוך אותה למקור לביטחון העצמי שלנו” תוך הפנמת האהבה למקום עמוק יותר” שהיא תהיה המוקד להערכה העצמית” דרך הנהגותינו במציאות… וזה נקרא חסד דחסד” גבורה דחסד… לפי הפסוק “לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ” (דברי הימים א” כט” יא).
אנחנו חושבים שאנחנו לבד עובדים למטה אך למעשה כל עמלנו הוא אינו אלא השתדלות” וה’ הוא המשפיע עלינו מלמעלה תובנות עמוקות ושינויים פנימיים לפי תיקון מידותינו… לכן” הרמב”ם קורא להלכות מידות הלכות דעות” כי ככל שאנחנו עובדים מתוך הכרה ומודעות לתקן את מידותינו” ככה אנחנו מסוגלים להבין עמוק יותר” להכיל מציאות מורכבת יותר” והראייה הופכת כוללת ופנימית.
תורת החסידות אינה מספקת לנו די מזון להכיל את המציאות הארץ-ישראלית המורכבת” ונראה שעלינו ללמוד מחדש את תורת הנפש של הפרט בראייה ארץ-ישראלית” במציאות שבה האדם מסוגל לעבוד על אישיותו מתוך חיבור אל הגודל שה’ נטע בו בחיבור לכלל ישראל” וזה מה שאומר הפסוק: “וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהכם” (ויקרא כ” ז)…
וידועים דברי הרמח”ל: עניין הקדושה כפול הוא” דהיינו: תחילתו עבודה וסופו גמול” תחילתו השתדלות וסופו מתנה (ע’ מסילת ישרים כו).