ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


אמונת חכמים

הרב דוד לנדאו


אמונת חכמים קובעת את הגישה ללימוד תורה. קיימות ברמב"ם ובשולחן ערוך כמה הלכות הקובעות את היחס כלפי הרב, כגון יראת שמים, "את ד' אלהיך תירא" - "לרבות תלמידי חכמים"[1], וכן שימוש תלמידי חכמים. כאן אנו נפגשים עם מושג חדש: אמונה. "ויאמינו בד' ובמשה עבדו". "אמונה" - אין פירושה חוסר הבנה. המובן של אמונה הוא אמון, שייכות, קישור. "אמונה" היא ההבנה היותר גדולה, ההכרה היותר גדולה, השקפת העולם היותר גדולה.
עניין זה קרוב למובן של "גדול שמושה של תורה יותר מלמודה"[2]. לימוד הוא דבר פרטי, כגון בירור הלכה או אמרה מסוימת. לעומת זאת, שימוש הוא עניין כללי, שיש לו שני מובנים: א. התפתחות השכל והידע, בירור טעמים וסברות. ב. לא פחות מזה, שייכות אישית, התדבקות וקשר, קישור פסיכולוגי נפשי.
אמנם אמונת חכמים היא מדרגה פנימית יותר מאשר שימוש תלמידי חכמים, שמובנו יכול להיות רק לימודי, לעומת אמונת חכמים שהיא שייכות נפשית פסיכולוגית. אם אין היא מובנת מיד בהתחלה, יש צורך בסבלנות, לחזור, לחזור ולהתחדד עד שתובן.
יש אפיקורסים שמקיימים מצוות. יש גם בעלי מחשבות והוגי דעות הכותבים מאמרים להדריך את כלל ישראל; הם לא למדו בישיבות, ורוצים להדריך את כלל ישראל מתוך ריקנות בתורה. לפעמים אפיקורסים אלה, כאילו 'עושים טובה' לריבונו של עולם בזה שהם מקיימים מצוות, מצוות בלי אמונה. אבל קודם כל, צריך קבלת עול מלכות שמים. יש גם הרוצים להחזיק כאילו בדתיות בלא אמונת חכמים. פרק 'קנין תורה' מלמד אותנו איך קונים תורה. כך ולא אחרת! התורה נמשכת מהר סיני, דרך חכמים לתלמידיהם. אמונת חכמים היא אמונה בתורה שבעל פה, שנמשכת מראשית מקדם אל חכמי הדור הזה. אמונה זו מקיפה כל נפש מישראל ושייכת לשלמות האמונה בכל תוקפה. אמונת חכמים היא עניין יסודי בלימוד התורה, כהדרכת הלל לאותו גר שרצה ללמוד את התורה כולה על רגל אחת: ראשית האמן לי שאות זו "א" ואות זו "ב" ואחר כך תמשיך ללמוד.
בירחון אחד של אנשים המגדירים את עצמם כ'דתיים' הופיע מאמר של בחור אחד. גישתו היא: "אין אנו צריכים אמונת חכמים. אנו בעצמנו בעלי השקפת עולם, בעלי הכרה, מחשבה ופילוסופיה דתית. אנו נברר את הדברים על פי הבנתנו ולא על פי מה שחכמים סיפרו או מספרים לנו. בדורות אלה התקדמנו, ואנו בעלי בגרות אינטלקטואלית מספקת לכך". דברים אלה מאד הכאיבוני. זו יהדות חדשה. בפרק קניין תורה[3] אנו למדים שהתורה נקנית באמונת חכמים, ונמשכת אלינו דרך רבנן ותלמידיהם. "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע", וכן במהלך הדורות אמונת חכמים היא המשך האמונה בריבונו של עולם. מתוך אמונה בנותן התורה מגיעים לאמונה בממשיכי התורה. להאמין, אין פירושו לא להבין. אמונה היא שייכות וחיוניות. זהו הערך הנפשי של האמון: דבר שממלא את הנפש ואת הלב. "צדיק באמונתו יחיה". אמונת חכמים היא מדרגה גדולה של שייכות להמשך שלשלת הדורות[4].


תגיות: אמונת חכמים



מאמרים נוספים מעלון פרשת נשא התשע"ד:
לכו ונשובה אל ה' - הרב דב ביגון
ללא חשש נצרות - הרב שלמה אבינר
היחס אל הספרוּת (ב) - הרב אלישע אבינר
מעמד הר סיני - הרב חגי לונדין
נהירו דכל עלמין. - הרב אייל ורד
לתת - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
מה שווה התורה שלי?! - הרב יוני לביא
הרואה סוטה בקלקולה - הרב עזריאל אריאל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: