קרבה שנת השמיטה

הרב שלמה אבינר
קרבה שנת השמיטה
קרבה שנת השמיטה” המצוה הכל-כך חביבה” ככל מצוותיה של תורה” השנה האהובה” כמו ששבת אהובה.
אך מה נאכל בשנה זו?
השאלה כבר נשאלה בתורה עצמה. והתשובה: “וציוויתי את ברכתי”. אך זה כאשר שמיטה היא מן התורה” כלומר כשכל השבטים יושבים במקומם” במהרה בימינו.
אם כן” פתרון הביניים של גדולי עולם החל משנת תרמ”ט” שחודש משנה לשנה” ובוסס היטב על ידי מרן הרב קוק בתר”ע הוא היתר מכירה” קל וחומר ממכירת חמץ שהיא איסור תורה” או מכירת מבכירות בגלל קדושת בכור” או היתר עסקא לגבי ריבית.
היתר המכירה אינו מתיר כל דבר” אך זהו פתרון כלל-ישראלי עצום. זהו היתר ברור וחלק ופשוט” והלוואי שכל פעם שפוסק אומר: מותר” זה יהיה ברור כמו היתר המכירה. אמנם יש גדולי ישראל שחלקו ” אבל כדי שיהיה מה לאכול” הם נכנסו להרבה מאוד דוחקים הלכתיים מסובכים וקוּלות רבות” וכאן יש רק קולא אחת פשוטה.
לכן בשום פנים אין לפגוע חלילה ואין לפקפק חלילה בהיתר המכירה. אבל אפשר להוסיף עליו” ולהיות מעלים בקודש בקיום השמיטה.
וזה עניינו של “אוצר הארץ” אשר דואג גם לצרכנים יחד עם חיזוק החקלאות היהודית – שהוקם על ידי הגר”א שפירא זצ”ל והגר”מ אליהו זצ”ל” המבוסס על כמה פתרונות:
א. “אוצר בית דין” כאשר החקלאי הוא שליח בית דין” ולירקות יש קדושת שביעית.
ב. ירקות משנה שישית שאוחסנו.
ג. מצעים מנותקים.
ד. פירות הערבה (על פי גבולות “אדמת קודש”) והנגב המערבי (“גבולות עולי מצרים”) בצירוף להיתר מכירה.
לכן אנו ממליצים מאד לכל בית ישראל להירשם ל”אוצר הארץ” (יהיו פרסומים כיצד לעשות זאת)” ואנו מקווים שלא יהיה יקר יותר מכל שנה” ואם זה יקר יותר” אז לצעוק ולמחות” (אך לקחת בחשבון שבהליכות מסחר” רשתות גדולות נוהגות לסבסד מוצרים מסוימים כדי למשוך קונים ולהרוויח הרבה על מוצרים אחרים).
כמובן” אם התוצרת היא עם קדושת שביעית” יש כמה הלכות שיש להיזהר בהן” אך כמה גדולה היא המצוה וכמה גדול הוא האושר לאכול פירות קדושים.
רק שימו לב שפתרון אחד חסר בכל הרשימה הנ”ל – פירות גויים. זו ודאי נבלה נוראה לקנות פירות מגויים ולפגוע בחקלאים היהודים. אמנם אם אלו פירות שכל השנים קונים מגויים” אפשר גם בשנה זו” אך זה נדיר מאד ואולי לא קיים כלל. אך אם לא כן” הרי זו” כאמור לעיל” נבלה.
וזו לשונו של מרן הרב קוק:
“עטי תִרעד בידי למעשה הנבלה אשר נעשתה כעת לאחינו יושבי המושבות. כי אחרי אשר הוחזק הדבר עד כה” שלא ליתן הכשר להגויים” כדי שלא לדחוק את רגלי ישראל המדוכאים ומיוגעים בעניַם” ועיניהם תלויות למחיתם ע”פ פדיון העצים [הענבים]” הנה עתה אחרי אשר נגמר העניין בדבר סכסוך שאלת השמיטה” שכל עיקרה באה לטובת אחינו בני המושבות” נמצאו חותרי המחתרת” אשר יעצו בסתר לקנות דווקא מהגויים ” ולהרים קרן צרינו” השוחקים על משבתנו” איך שאנחנו בעצמנו רודפים את אחינו בני בריתנו. אי שמים.
אין לשער גודל החרפה וחילול השם ועוצם הרשעה שיש בזה. דמי לבבי כסיר ירתחו” וכאבי עד לשמים מגיע” מהמצב האיום הזה” מהנפילה של תורה ויראת שמים אמתית שיש בעניין זה. יראה נא כבוד גאונו לתקן את המעוות כפי היכולת” (אגרות הראיה” אגרת שטז” ועיין גם אגרת שה ואגרת שיח).