ט”ו באב – שמחה מחודשת

על מה ולמה נאמר “לא היו ימים טובים לישראל כט”ו באב ויום הכיפורים” (תענית). מסבירים חז”ל: יום הכיפורים יש בו סליחה ומחילה והוא יום שניתנו בו לוחות אחרונים לישראל” דהיינו פותחים דף חדש ביחסים שבין האדם למקום ובין אדם לחברו. יום כזה הוא יום טוב ושמחה לכלל ולפרט. (תענית ל)
ויום ט”ו באב הוא יום השידוכים והנישואין. יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה” והותר לשבט בנימין לבוא בקהל. יום שכלו מתי מדבר וחזר הדיבור של ה’ למשה. יום שביטלו את המחסומים שהקים ירבעם בן נבט בדרך לירושלים שלא עלו ישראל לרגל. יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה ותיקנו לומר “הטוב והמיטיב”. יום שנשבר בו כביכול הגרזן שכרתו בו עצים למערכה שעל המזבח. יום שהלילה מתארך ומאפשר לעסוק בתורה ובזה מוסיף חיים על חייו. (תענית לא” רש”י שם).
אם כן” יום זה הוא יום של התחלות טובות ותקווה גדולה לכלל ולפרט. לכן היו אלו ימים טובים וימי שמחה גדולה לישראל” וכך גם לעתיד: “עתיד הקב”ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן וכל אחד ואחד מורה באצבעו שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קיוינו לו ויושיענו” זה ה’ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו” (תענית לא ב).
נכון לעכשיו” חרף כל הקשיים והסיבוכים עלינו להתאמץ ולהתחזק” להתעשת ולהתגבר ולזכור תמיד שגבוה מעל גבוה שומר” ועוד ישובו ימים טובים ושמחה גדולה לישראל כדברי הנביא “זה ה’ קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו” (ישעיהו כה).
מהמצפה לישועה שלמה