גבורת ישעיהו

מלכות אחז היתה מלכות של רשעוּת חריפה מאוד. מלכותו היתה בגדר של לאומיות חילונית. המקדש עמד על תילו והסנהדרין היתה קיימת” ואף על פי כן בני ישראל זנו אחרי אלוהי נכר “ובילדי נכרים ישׂפיקו” . מצב של חולשה וריקנות פנימית גרם להתקרבות לגויים” חיקוי תרבותם והתבוללות. מתוך חוסר תוכן עצמי והתבוללות” נמשכים חולשה ואובדן דרך. אובדן הגבורה העצמית והמהות העצמית מביאים רפיון העצמאות ותחילת ביטול העצמאות. הריקנות הלכה וגדלה עד לכדי הרס” במאיסת התורה” כדברי חז”ל: “למה נקרא שמו אחז? שאחז בבתי כנסיות ובבתי מדרשות” וציווה לסוגרם. ישעיהו” ממשיכו של משה רבינו אשר “קיבל תורה מסיני”” נאבק נגד חורבן זה. הוא היה קרוב משפחה של אחז” ויחד עם זה היה נתון במצר הנורא של הסגר בתי המדרשות. מצד שני” מצב זה של חולשה רוחנית הביא למיעוט הגבורה הלאומית” מפני שהגבורה האמיתית היא ממקור האומץ האלוהי. על ידי קבלת דמות אחרת של תרבות נכרים” מתבלבלת עצמאותנו” ונמשכות התנגשויות מלחמתיות. כשיש קטנוניות ברוח” מגיעים לאימה ופחד” כפי שמתאר ישעיהו הנביא” “כנוֹע עצי יער מפני רוח” – ביטוי לחולשה הנובעת מריקנות וחוסר יראת שמים.
זהו התוכן היסודי של דברי ישעיהו : “צוֹר תעודה” חתום תורה בלימודי”. התורה – תעודה – היתה במצור. “כל בניך לימודי ד'” ” היו חתומים וסגורים. אבל ישעיהו הנביא היה ראש ישיבה גדול – כפי שמביא הרמב”ם בהקדמתו ל”משנה תורה” “ישעיהו ובית דינו” – והוא מסר נפשו להמשך התורה בישראל. בינתיים” ישעיהו היה מצפה לעתיד טוב יותר. “הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ד'”. ואני ותלמידי מקוים שנתגבר על המשבר האיום של מניעת לימוד תורה בישיבות. “וכי יאמרו אליכם: דרשו אל האובות”” כשהסביבה התרבותית תנסה לפתות אתכם לזנות אחרי תרבות זרה” יש לזכור שיש לנו תרבות מיוחדת משלנו” וכדאי לפנות “לתורה ולתעודה”” ולא “כדבר הזה אשר אין לו שחר”.
ממסירות נפשו של ישעיהו הנביא הממשיך את התורה מתוך אמונה אהבה ויראה” מגיעים לחזונו העוסק בעתיד שמעבר להווה. חזון ישעיהו הוא ראיית העתיד הטוב המאיר מתוך המחשכים וחילול השם. “ציון במשפט תִּפָּדֶה ושביה בצדקה” . כל הקליפות תעלמנה מכח הגבורה האלוהית .