שמחת בית השואבה

בסוכות מתגלה במיוחד הצד הכלל ישראלי. האנשים והנשים שייכים כאחד לכלל ישראל. איש ואשה הם שני גוונים של צלם אלוהים שבאדם. הבניין השלם עדי עד כולל את שני הצדדים. כששניהם מסודרים יחד באופן נכון” בטהרה ובקדושה” כאשר התפקידים מובנים” מבוררים ומבוקרים באמת – אז הדברים משמחים ביותר. קודם לכל הוא הכלל שבגמרא: “הִשוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה”. מתוך מציאות זו ש”השוה”” מתפרטים חילוקים” שהם צודקים ונעימים. אבל הכלל אינו מתחיל מחילוקים אלה. בית האב” ההתחלה והשורש הוא: “השוה”. הכלל שהוא קדושת ישראל” סגולת ישראל” מקיף את כל בית ישראל. שמחת בית השואבה היא שמחה גדולה שמופיעה מתוך האור הגדול והכללי של “אתה בחרתנו”” המקיף את כולנו יחד. כדי שלא יופיעו קלקולים – שמחת בית השואבה חייבת להיות בצניעות על פי סדר נכון. יש לזכור שטהרת המחשבה” המעשים והמשפחה” שייכים לעצם הטבע של ישראל” לעומת חציפות הגויים בהתנהגות הגבר והאשה. התכונות והמידות הישראליות המיוחדות הן צניעות” עדינות וביישנות. כל ההלכות” הקלות והחמורות” באות סביב לזה” לכן ההפרדה בין הגברים והנשים בבית המקדש נקראת בגמרא “תיקון גדול”[1].
התורה והשראת השכינה בישראל באות על ידי תורה שבעל פה” על ידי רבנן ותלמידיהם. יש לזכור ולדעת שהתורה נשמרת בהשראת השכינה בישיבות שבישראל. ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא – חד. ההתייחדות המיוחדת הזו שלנו בריבונו של עולם” מגלה את עצם שמחתנו בשייכותנו לתורתנו. וזכות תורתנו תמשך לנו ולכל עם ישראל[2].