ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי

הרב עזריאל אריאל


צרה גדולה באה על ישראל בדרכם אל ארץ ישראל. "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים, ויילחם בישראל וישב ממנו שבי" (במדבר כא א). אם נשווה את האירוע הזה לכשלונות אחרים שהיו במלחמות ישראל, נבחין מיד כי אין הוא נחשב אירוע טראומתי בתודעה הלאומית. התגובה של בני ישראל כאן מקומית ועניינית: "וידר ישראל נדר לאמור, אם נתון תתן את העם הזה בידי, והחרמתי את עריהם". לאור זה, מובנת מאד פרשנותם של חז"ל, כי אותו 'שבי' לא היה אלא שפחה אחת. הפגיעה בישראל היתה סמלית ולא ממשית.
אולם מבין השיטין ניתן להבחין בעומק האירוע. הדבר נרמז במילה אחת: "וישב ממנו שבי". השבי הוא "ממנו" - מן העם. העם מבין שהדבר נוגע אליו. הוא אינו מתנחם בכך שמדובר בסך הכול בשפחה, שאיננה מזרע ישראל. "ממנו" - עצם מעצמו ובשר מבשרו. "ממנו" - בעטיו ובאשמתו (אור החיים), אשמת העםהתבטאה בהסתלקותו של אהרן הכהן ועקב זאת של ענני הכבוד. אהרן היה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". הסתלקותו סימנה פגיעה קשה בסולידריות הלאומית, ושבייתה של השפחה המחישה והעמיקה מחדש את תחושת שותפות הגורל אפילו עם השפחה.
תגובת ישראל - כפולה. העם הולך בעקבות אברהם אביהם שיצא מיד למלחמה כדי להציל את אחיו שנשבה, ומוותר על הביזה. אברהם אמר "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך", ובני ישראל נדרו "והחרמתי את עריהם".
לאותה מלחמה - משמעות כפולה. חז"ל מפנים את תשומת לבנו לכך כי לא כנענים היו התוקפים, אלא עמלקים שהתחפשו לכנענים. עם הכנענים היה לבני ישראל סכסוך טריטוריאלי, על ארץ ישראל, אולם עם העמלקים היה זה מאבק קיומי, על עצם קיומו של העם היהודי. העמלקים הסוו את זהותם ואת האידיאולוגיה ה'נאצית' שלהם, והתחפשו לכנענים הבאים להגן על ארצם ועל רכושם מיד הפולש הזר. כל שללם לא היה אלא רכוש. "עבדים הוקשו לקרקעות". לכאורה, לא הצליחו לגעת בקיום, ולא נגעו אלא ברכוש. אולם בני ישראל מבינים את משמעות הדברים. עמלק, גם כאשר הוא בא "על עסקי תבן וקש", את נפשנו הוא מבקש, באין הבדל בין אהרן הכהן לבין שפחה מושפלת. על כן יוצא הוא למלחמת חורמה נגד מלך ערד, גם אם יפלו בה חללים מן האליטה הלאומית. וכדי להדגיש כי המאבק אינו על רכוש או על טריטוריה אלא על עצם מהותו של הקיום, מודיע הוא בנדר כי כל השלל יהיה חרם.
ואכן שמע הקב"ה את תפילתם של בניו: "וישמע ה' בקול ישראל, ויתן את הכנעני, ויחרם אתהם ואת עריהם".

* הדברים מוקדשים בתפילה לקב"ה להחיש את שחרורם של כל שבויינו ונעדרינו, וביניהם - גלעד שליט, שנפל בשבי בשבוע של פרשת 'חוקת' לפני שנה, ויהונתן פולארד הנמק בכלא האמריקני.


תגיות: שבויים



מאמרים נוספים מעלון פרשת חוקת תשס"ז:
העם עם שדרות - הרב שלמה אבינר
"ראשונים כמלאכים" - הרב יורם אליהו
אידיאולוגיה וחינוך (ב) - הרב אלישע אבינר
"אנשי הקצה" - הרב ערן טמיר
תשועה בְּרַב יועץ - חלק א - הרב ליאור אנגלמן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: