מנהיגות חינוכית (א)

בשנים האחרונות” מקדישה מערכת החינוך מחשבה רבה כיצד לפתח מנהיגות חינוכית בקרב הצוות החינוכי (מנהל ומורים)” וכיצד לחנך את התלמידים למנהיגות. לשם מה? מה הקשר בין מנהיגות לחינוך? מדוע זוכה ה”מנהיגות” להערכה גדולה כל כך? במדינת ישראל יש עודף של מנהיגים בינוניים ומטה” האם יש לנו עניין להציף אותה במאות אלפי מנהיגים נוספים?!
התשובה היא שמערכת החינוך מחפשת פתרונות למשבר הפוקד אותה. אבד הכלח על החינוך המסורתי שהיה מושתת על סמכות ומשמעת. הסמכות והמשמעת היו כלים חינוכיים חיוניים שליוו את מערכת החינוך לגווניה במשך מאות שנים עד לדור הקודם. רבים מקוראי העלון הם פירותיו של החינוך הסמכותי. ומכאן שהסמכות והמשמעת נחלו הצלחה חינוכית לא מבוטלת.
בעקבות תהפוכות תרבותיות עמוקות” נחלשו כל בעלי הסמכות בעולם. נחלשה סמכות ההורים מול הילדים וסמכות המדינה מול האזרחים. וגם נחלשה סמכות המנהל מול המורים וסמכות המורים מול התלמידים. אובדן כלי חינוכי חיוני זה הוביל למשבר חינוכי. עומד הצוות החינוכי מול התלמידים ללא כלים המאפשרים לו ללמד” להורות” להעביר מסרים וערכים. ככל שהזמן חולף הבעיה מחמירה” לכן מתבקשת בדחיפות חלופה הולמת. לעת עתה” מערכת החינוך עדיין מגששת באפלה בניסיון נואש למצוא חלופה.
כך נוצר רעיון המנהיגות החינוכית. את מקום הסמכות והמשמעת” תיקח המנהיגות” ההובלה. יש מנהיג שמנהיגותו נשענת על כוח שהוא צבר” אבל לא למנהיגות כזו אנחנו מייחלים בחינוך אלא למנהיג שהוא אבן שואבת” מגנט” מגדלור חינוכי” המשפיע על תלמידיו מבלי להזדקק לכוח.
סיבה נוספת לנחיצות לפתח מנהיגות חינוכית בקרב צוות המורים הוא הצורך להתמודד עם הצרכים המשתנים של מערכת החינוך. אנחנו חיים בתקופה מאוד דינמית. הילדים ובני הנוער מושפעים מכך” צרכיהם החינוכיים מתחלפים כל עשור. מערכת החינוך חייבת להגיב לשינויים” לתת מענה מהיר לצרכים החדשים של התלמידים. לא נכון להטיל על קבוצה קטנה של “מעצבי חינוך” להתמודד לבדם עם מורכבות המשימות החינוכיות. התשועה תבוא ברוב יועץ” על ידי שיתוף המורים בעצה ותושייה. מנהיגות חינוכית מקומית (בתוך בית הספר)” שעברה הכשרה מתאימה” מסוגלת ליטול חלק בהובלת שינויים מועילים בתוך בית הספר. במיוחד” כאשר הצרכים הם מקומיים (ספציפיים לבית הספר).
מאותו טעם גם את התלמידים מבקשים לחנך למנהיגות. מדוע? מפני שקיימת תחושה שההשקעה החינוכית האדירה בתלמידים איננה באה לידי ביטוי מלא בחברה הישראלית. מערכת החינוך מציידת את התלמידים בכלים” בערכים ובכישורים רבים” על מנת שהם יתרמו אותם – בבוא העת – לחברה הישראלית” יגלו מעורבות ואחריות ויחוללו שינוי חיובי בחברה במקום שזה נצרך. אבל” לשם הובלת שינוי בחברה צריכים בוגרי מערכת החינוך לגלות מנהיגות. מכאן הרעיון לפתח אצל התלמידים כישורים שקשורים לתחום המנהיגות.
עד כאן הרקע לעיסוק הרב של מערכת החינוך בפיתוח כישורי המנהיגות של צוותי החינוך ובחינוך התלמידים למנהיגות. בטרם נברר מהי מנהיגות וכיצד רוכשים אותה” חשוב להבהיר שהחינוך למנהיגות הוא פתרון חלקי בלבד” ואיננו נותן מענה לכל תחלואי מערכת החינוך. מנהיגות היא כלי השפעה והובלה” היא אף נושקת לערכים חשובים (אחריוּת ומעורבוּת)” אבל איננה מחליפה חינוך לערכים. אם מערכת החינוך לא תחנך לאידיאלים גדולים” אם היא תמשיך להתבייש להשמיע אמירות ערכיות ברורות” אם תגמגם בנושאים ערכיים מתוך כניעה לעמדות חינוכיות פוסט-מודרניות” היא לא תצליח להתרומם” והחינוך למנהיגות לא ירפא את המחלה משורשה.
ועוד. החינוך למנהיגות והעיסוק הרב במנהיגות טומנים בחובם סכנה. מנהיג עלול ליפול בקלות לזחיחות דעת” להתנשאות” להתייחס אל עצמו כמי שמוּרם מעם” ואף לאמץ התנהלות כוחנית. מעטים הם המנהיגים החותמים את מכתביהם במשפט “עבד לעם הקודש”” כפי שהיה חותם מרן הראי”ה קוק זצ”ל. רבן גמליאל ביקש להושיב שני תלמידים “בראש” (בראשוּת הישיבה)” אבל הם סירבו. אמר להם רבן גמליאל: “כמדומין אתם [= סבוּרים אתם] ששררה אני נותן לכם” עבדוּת אני נותן לכם” (הוריות דף י). לדאבוננו” מעטים הם המנהיגים הפועלים מתוך תודעת עבדוּת. רובם פועלים מתוך תודעת שררה” ולכן תובעים לעצמם זכויות יתר ומרשים לעצמם לפסוע על ראשי עם קודש. טיפוח לא זהיר של כישורי מנהיגוּת אצל התלמידים עלול לחבל באישיותם” לפגוע במוסריותם” ובסופו של דבר להזיק לחברה. (המשך במאמר הבא). לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” -levavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.