מנהיגות חינוכית (ב)

לפני שנדון בשאלה כיצד מפתחים מנהיגות חינוכית” עלינו לדון בשאלות בסיסיות יותר: מהי מנהיגות ומה היחס בין המנהיג לבין הציבור שהוא מנהיג/מוביל. על כך יש מחלוקת מאלפת בגמרא (ערכין דף יז א) בין רבי יהודה לרבנן. הם חולקים האם הדור לפי הפרנס (= המנהיג)” או הפרנס לפי דורו. כלומר” האם הפרנס מותאם לדור” או הדור מותאם לפרנס. אך לא ברור על איזו התאמה מדובר. חז”ל נדרשים לשאלה זו. האפשרות הראשונה שחז”ל שמציעים היא התאמה בנושא “מעליותא”” כלומר הפרנס ובני דורו שווים במדרגת חסידותם וצדקוּתם. חז”ל דוחים זאת מפני שהניסיון ההיסטורי מלמד שאין התאמה בין דרגת הצדקות של בני הדור לדרגת הצדקות של מנהיג הדור. לדוגמה: המלך צדקיה היה צדיק” ובני דורו היו רשעים. לעומת זאת המלך יהויקים לא היה צדיק אבל בני דורו היו צדיקים. מכאן שלא נדרשת זהות בדרגת הצדקות של הפרנס ושל בני דורו. מדוע? מסביר המהר”ל” שהמעלות הרוחניות הן תנאי הכרחי להנהגה הרוחנית בעם ישראל – הסנהדרין – ולא למלך ולפרנס” שהנהגתם היא מדינית או חברתית. אפשר להציע הסבר נוסף: בתחום הרוחני” לעיתים” ההתאמה הנדרשת היא באיזון בין הפרנס לבני דורו ולאו דוקא בזהות ביניהם. הקצנה לכל כיוון עלולה להביא לקלקולים המאיימים על קיומו של העם. לכן” לעיתים” מה שיבטיח את קיום העם הוא דוקא שוֹנוּת רוחנית בין הפרנס לדור.
אם כן” מה פירוש “פרנס לפי הדור” ו”הדור לפי הפרנס”? משיבה הגמרא: “לענין תוקפא וניחותא קאמרינן”. פירש רש”י: “תוקפא – כעס. ניחותא – נוח לרצות”. כלומר” הזהות הנדרשת היא איננה במעלה הרוחנית” בתוכן” אלא במידות” בסגנון” כגון: רך או קשה. הסגנון הוא המפתח לתקשורת בין הפרנס לבני דורו. אם אין התאמה ביניהם” אין תקשורת ואין הנהגה. יש דור שזקוק לשפה תקיפה (שפה רכה לא נקלטת באוזניו)” ולכן גם הפרנס חייב להיות מנהיג תקיף. ויש דור שאינו סובל שפה תקיפה אלא קשוב לשפה רכה” ולכן זקוק למנהיג “רך”. הוי אומר: פער ב”סגנון” בין הפרנס לדור מזיק יותר מפער אידיאולוגי/רוחני ביניהם” מפני שפער בסגנון משבש כל אפשרות לתקשורת בין המנהיג לבני דורו. לשם הבהרה והמחשה לְמה שכלול ב”סגנון” של הנהגה” הנה רשימה לדוגמה של “סגנונות”: א. נטייה להכרעות מהירות לעומת הכרעות שהן תוצר של תהליך. ב. מסגרתיוּת לעומת גמישוּת. ג. מנהיג ענייני לעומת מנהיג חברי. ד. מנהיג מסודר או מבולבל. ה. מנהיג מתוּכנן” לעומת מנהיג שנוקט ב”שיטת המבצעים”. ו. ראייה לטווח ארוך לעומת ראייה לטווח קצר.
לאור זאת” נשוב לביאור המחלוקת בין רבי לרבנן. הדעה הסבורה שהפרנס הוא לפי הדור מובנת מאוד. על מנת להוביל את דורו חייב הפרנס לשדר באותו תדר של בני דורו” על מנת שיוכל לתקשר אתו. הדעה הסבורה שהדור לפי הפרנס” איננה מובנת. המהר”ל פירש שחלקו האם המלך עיקר או העם עיקר. אחרים פירשו ש”הדור לפי הפרנס”” עניינו שהדור הוא תמונת ראי של הפרנס” הוא מושפע ממנו בצורה עמוקה ביותר.
ניתן להציע פירוש נוסף למחלוקת זו. המחלוקת היא על דפוס ההנהגה הרצויה. קיימים שני דפוסי הנהגה” שתי תפיסות מהי מנהיגות:
א. המודל הראשון הוא של מנהיג המורם מעם” המציב אידיאל גדול בפני בני דורו. הוא משמש כעין מגדלור שמקרין למרחוק. יש לו כוח ממגנט” המושך רבים אליו. רבים מבקשים להתקרב אל דרכו” הנהגותיו” משנתו ואישיותו.
ב. המודל השני הוא של מנהיג שמשימתו העיקרית היא לפתח את הפוטנציאל שטמון בעם. בתוך העם מוחבאים כישרונות עצומים” שונים ומגוונים. העם הוא אוצר בלום” ואין מנהיג בעולם שערכו עולה על הפוטנציאל הטמון בעם. אבל” בלי יד מכוונת” העוצמות של העם אינן יוצאות מן הכוח אל הפועל. תפקידו העיקרי של המנהיג הוא ליצור תנאים נאותים לגילוי הפוטנציאל שטמון בעם ולהביא אותו לידי ביטוי. זו איננה משימה קלה. בשלב ראשון הוא צריך לייצר סט של כלים ולספק מגוון הזדמנויות שיפתחו את הכישרונות השונים” מבלי להזניח אף אחד מהם. בשלב שני” לאחר שהביא את הכוחות השונים לידי ביטוי” הוא צריך למנוע את ההתנגשות ביניהם.
אלו שני מודלים שונים לגמרי של מנהיגות: במודל הראשון” הפרנס הוא העיקר. במודל השני” הדור הוא העיקר. (המשך בשבוע הבא). לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot@org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.