הלכה קבועה או קשובה

שאלה: מה עדיף” הלכה מאובנת” קפואה” קבועה” קשוחה מימי הביניים המרחיקה רבים מן התורה” או הלכה חיה” רעננה” קשובה” מכילה ומתחשבת” שמוצאת מסילות ללבו של האדם ומקרבת את האומה לתורה?
תשובה: זו שאלה מאד מעניינת. כמובן” לא שאלה חדשה אלא ישנה נושנה. גם לא שאלה ייחודית לנו” אלא לכל זרם שבהכרח בזמן מן הזמנים ניצב בפני שאלה נוקבת” המכונה: מסורת או שינוי.
אכן” בכל זרמי הרוח יש התרוצצות בין שתי נטיות אלה: מסורת” כלומר שמירה על הנכסים הרוחניים של העבר; ושינוי” בעקבות התמודדות עם בעיות חדשות. בשיטת המסורת הכל מוחלט” מקובע” קפוא. בשיטת השינוי” הכל מתגמש לפי המציאות החדשה” הכל גמיש ומנגיש. לכל אחת משתי השיטות האלה יש חסרונות.
חסידי הרפורמה והתיקונים בדת קובלים: אתם מנותקים מן החיים ומן המציאות” אתם אטומים וחסרי רגישות לצרכי הציבור” לכן סופכם להפסיד כל לקוחותיכם. חסידי השמרנות קובלים: נכון שאתם מאד אהובים וקשובים” אך זה כבר לא הזרם האותנטי” הראשוני” זה דבר אחר” זו בגידה. המתקנים משיבים: לא נכון” אנו מתאימים הכל למסורת. השמרנים טוענים: זו התאמה פורמלית” זו זריית חול בעיניים.
אכן התלבטות קשה. שמרנות עם תחושת פער הולך וגדל” או שינוי למען התחברות לציבור תוך בגידה. זוהי סוגיה מעניינת מאוד ומאתגרת. ובכל זאת אין היא מעניינת אותנו. וזאת למה?
כי במה דברים אמורים? בזרם אנושי. כי בהכרח האנושי לובש צורה ופושט צורה. אבל מדובר באלוהי” והוא הרי נצחי” ריבונו של עולם יודע עתידות” ונתן לנו תורה המאירה בכל דור ודור עד עולם” “לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת” (דברים כט כח). אם כך” ההלכה היא קבועה וגם רעננה” נצחית וגם חיה. “מודה אני לפניך מלך חי וקיים”. ריבונו של עולם הוא גם חי וגם קיים לנצח” ובעקבותיו דוד מלך ישראל חי וקיים לנצח.
מי שמחשיב את התורה לדבר אנושי” הריהו מסונוור על ידי אתוס מערבי” ומול כל אבן נגף הלכתית לאותה תרבות נכספת” הוא מחפש מעקף. מצוות בין אדם לחברו נראות לו די קבילות והוא מרבה להאדירן” אבל מצוות רבות בין אדם לד’ הן לו למטרד” לכן הוא מצמצם אותן עד הגבול האחרון” מגרד את השוליים של ההלכה ואף עובר על פס לבן. אבל אנו תלמידי משה רבנו אומרים: התורה היא אלהית ולכן נצחית. היא קבועה ויחד עם זאת רעננה. הדברים מתבררים בפסוק של קהלת” לשלמה המלך” המחנך הגדול אשר “לימד דעת את העם ואיזן וחקר” ותקן משלים הרבה” (קהלת יב ט. עיין הקדמת קדמת עמק של הנצי”ב לפירושו העמק שאלה על שאילתות רב אחאי גאון). “דברי חכמים כדרבונות וכמסמרים נטועים” (קהלת יב יא).
וחכמינו מסבירים: “דברי חכמים כדרבנות” – “למה נמשלו דברי תורה לדרבן? לומר לך מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להוציא חיים לעולם” אף דברי תורה מכוונין את לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים” (חגיגה ג ב). כלומר” התורה מדריכה אותנו תמיד לכיוון הנכון” אם אנו סוטים שמאלה היא מכוונת ימינה” אם אנו סוטים ימינה היא מכוונת שמאלה” בכך היא מצילה אותנו מן המוות ונותנת לנו חיים.
שואלים חז”ל: “אי מה דרבן זה מטלטל” אף דברי תורה מטלטלין?” שמא תאמר אם כך התורה אינה קבועה” היא גמישה” היא משתנה לפי המציאות והנסיבות” מחוקקים אותה מחדש לפי הצורך” ובקיצור התורה היא עסק המיטלטל כפי תגובת החברה הסובבת?!
“תלמוד לומר: מסמרות”. אלוהי! נצחי! הכל משתנה ודבר ד’ נשאר לעד. ההלכה אינה מטוטלת. לומר למשל: יש להיות מציאותי” ואם החברה ממילא מעורבת” אז דאג שיהיה מותר שהרי ממילא זה קורה” אז כדאי לך לוותר” שלא תהיה בחוץ” לא רלוונטי” ותאבד השפעה… לא! התורה היא נצחית” “אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו” (י”ג עיקרים לרמב”ם).
אם כן חוזרת הקושיא: “אי מה מסמר זה חסר ולא יתר” אף דברי תורה חסרין ולא יתירין”. כלומר” היא מדכאה” היא פוצעת” תוקעת” מתסכלת” מעצבנת…
לא כן! “תלמוד לומר נטועים. מה נטיעה זו פרה ורבה” אף דברי תורה פרין ורבין”. היא צומחת” משתגבת” ומתעשרת. “וחיי עולם נטע בתוכנו” (ברכות התורה). מתי יש סתירה בין מסמר לנטוע? בדומם” אבל לא בצומח. עץ הוא גם קבוע וגם צומח. עץ חיים היא. אך החדש צומח מתוך הישן. “והיה אם שמע תשמעו” (דברים יא יג) – “אם תשמע בישן” תשמע בחדש” (רש”י ע”פ סוכה מו ב). זה לא שינוי” זה חידוש. החידוש הוא כולו ישן” גנוז בישן” כגון חידושי הרשב”א” חידושי הריטב”א.
יש על זה משל מתוך הפסוק: “שמלתך לא בלתה מעליך” (דברים ח ד). רש”י מסביר בשם חז”ל: “ענני הכבוד היו שפים (=משפשפים ומנקים) בכסותם ומגהצין אותם כמין כלים מגוהצים” ואף קטניהם (ילדיהם) כמו שהיו גדלים” היה גדל לבושן עמהם” כלבוש הזה של חומט שגדל עמם”. כי כתוב שמלתך לשון יחיד ולא שמלותיכם” כלומר תמיד זו אותה שמלה” וכך כתוב “מעליך”” שתמיד נשארת” שאין צריך להסירה כדי לנקותה או להתאימה לגדילה. אלו שתי הטענות: א. יש הלכות לא נקיות” לא יפות” לא אסטטיות” לא נחמדות” לא מחייכות” ואנו התקדמנו” לכן יש צורך לשנותן. לא כן. כולן נפלאות וטובות לעד ולנצח נצחים” הבעיה היא בנו” שאיבדנו את הטבעיות הישראלית הטהורה. ב. יש הלכות קטנות” ילדותיות” פרימיטיביות” אנו התקדמנו” התגדלנו” אנו כבר לא צריכים אותן. לא נכון. כל מי שמתגדל” רואה שההלכה גדולה מאוד” עמוקה מאד” עד אין קץ.
לכן אם ההלכה אינה נעימה לך” אינה מתוקה לך” אין החסרון הזה תלוי בה חלילה” אלא בך. ועליך לעשות תשובה (אורות התשובה יד כו) “כי לא דבר ריק הוא מכם” (דברים לב מז) . “ואם הוא ריק – מכם הוא” (ירושלמי פאה א א). וזאת למה? מפני שאין אתם יגעין בתורה” (שם)” אינכם מתעמקים מתוך אמונה גדולה. כי הם חיינו ואורך ימינו.