תאמין שאתה יכול לחנך (א)

בהקדמת ספרו “זריעה ובניין בחינוך” כתב הרב שלמה וולבה: “החינוך הוא משימה המוטלת על כל אב ועל כל אם ואין אפשרות לומר: ‘אני מתפטר מן המשרה הזו’… החינוך הוא דבר הטבוע בתוך תוכם של ההורים” ומעצם טבעם הם רוצים לחנך היטב את בניהם. אבל על אלה צריך להוסיף את הידיעה שהחינוך זו חכמה עמוקה. אי אפשר לעמוד על חכמה זו כלאחר יד” ומתוך הרגשה וניחוש. אי אפשר לסמוך על החוש הטבעי של ההורים ולומר: אני אחנך לפי הרגשה שטבע בי הקב”ה” ומן הסתם אחנך טוב. חכמת החינוך דורשת לימוד ותשומת לב” והלוואי – שעם הלימוד ועם המחשבה הרבה שנקדיש לחינוך – שחפץ ה’ בידינו יצלח”. בפתח דבריו” כתב הרב וולבה שהחינוך טבוע בהורים. בהמשך” הוא סייג את דבריו וקבע שאין להורים להסתמך על “ההרגשה שטבע שבהם הקב”ה”” אלא להשקיע בלימוד בחכמת החינוך. גישתו המורכבת של הרב וולבה מאפיינת את הדילמה החינוכית של הורים רבים: מה המקור לכישורים החינוכיים” האם הם מוּלדים (=טבע) או נרכשים (=חכמה” למידה)? או בלשון אחרת: כיצד נחנך” על סמך אינטואיציה טבעית או על פי תיאוריות חינוכיות?
הטוענים כי אין להסתמך על ההרגשה הטבעית בחינוך” מביאים ראיה לטענתם מאין-ספור הכשלונות החינוכיים. זה מוכיח שההרגשה הטבעית של ההורים איננה מספקת את המענה החינוכי הדרוש ולכן רבים כל כך נכשלים בחינוך ילדיהם. המסקנה המתבקשת היא שמשימת החינוך היא חכמה עמוקה שרק מי שלמד אותה מפי מומחים לחינוך יוכל להצליח בה. לעומתם” הטוענים שהכישורים החינוכיים מוּלדים” מציינים שהתורה הטילה על כל ההורים לחנך את ילדיהם ולהנחיל להם דרך ארץ ותורה. חובת החינוך מוטלת על כל ההורים” ללא יוצא מן הכלל – תלמידי חכמים ועמי ארצות” מלומדים ובורים. מכאן שהתורה הניחה שכל ההורים מסוגלים לחנך את ילדיהם. ומניין יקחו ההורים כלים לחנך? מסדנאות?! מקורסים?! לא” אלא מתוך האינטואיציה החינוכית שלהם.
אם כן” נשאלת השאלה: האם הכישורים החינוכיים הם מוּלדים (= טבע) או נרכשים (=חכמה” למידה)? התשובה המלאה היא” שהקב”ה חנן אותנו בפוטנציאל (מוּלד)” אבל אין להסתפק בו אלא עלינו לפתח אותו ולשכלל אותו. זה נכון עבור כל הכישורים האנושיים” ובכלל זה גם הכישרון החינוכי. לכן” אין מקום לדילמה האם להסתמך על ההרגשה החינוכית הטבעית או על חכמת החינוך” מפני ששתיהן חיוניות. הדילמה היא מהו המינון הנכון ביניהן.
בעבר” לא התקיימו סדנאות להורות ולא נכתבו ספרי חינוך. גם לא היה מדע חינוכי שיטתי המבוסס על תיאוריות ומחקרים. הצטבר ידע חינוכי אצל ההורים” פרי ניסיונם האישי” והוא עבר מדור לדור דרך המשפחה הרחבה. החיים במסגרת משפחתית רחבה (= חמוּלה)” איפשרו לדור של ההורים הצעירים והבלתי מנוסים לקבל ליווי ותמיכה מהדור של המבוגרים. התמורות באופי החברה והמשפחה” ביטלו את מקומה המרכזי של המשפחה הרחבה. היום” כל זוג צריך להתמודד לבדו עם חינוך ילדיו ולהמציא את הגלגל מחדש. הוא מחנך לבדו” טועה לבדו ונכשל לבדו. הגישה המקובלת בין הזוגות הצעירים היא שאסור להם להיעזר בהוריהם” חובתם למדר אותם. חינוך הילדים אפוף בסודיות. בכך נמנעת האפשרות ליהנות מהניסיון שהצטבר בחוג המשפחה. לא נותר להורים צעירים אלא לפנות לספרים ולסדנאות על מנת לקבל מידע חינוכי שהוא פרי ניסיונם של אחרים.
התמורה באופי המשפחה איננה הסיבה היחידה לעלייתה של חכמת החינוך להורותּ. הסיבה הנוספת היא עלייתו של המדע בכלל. בכל תחומי חייו” האדם המודרני איננו מסתפק באינטואיציה שלו ובחושו הטבעי אלא דורש שיטתיות ומדעיוּת. הוא מזדהה אך ורק עם תובנות רציונאליות מדעיות. ומכאן לפריחת הסדנאות לחינוך ילדים” לזוגיות” לניהול הבית” לכלכלה נבונה” למוּדעוּת אישית ולתקשורת בין-אישית. אין תחום שאיננו זוכה לסדנה משל עצמו. תהליך זה מוביל לפגיעה בחוש הטבעי. ככל שמתחזקת הלמידה והשיטתיות” כך נחלשת הטבעיות.
החלפת החוש החינוכי הטבעי במדעי החינוך איננה חלקה” מפני שהתיאוריות בתחום החינוך מרובות כחול אשר על שפת הים. אין קול אחיד. כל חוקר בשטח החינוך משמיע קביעות חינוכיות נחרצות” הסותרות את הקביעות הנחרצות של יתר החוקרים. כמספר התיאוריות” כך מספר המחלוקות. המחלוקות אינן שוליות” שיטה אחת הפוכה משיטה אחרת. זה יוצר בלבול עצום. ההורה המצוי עלול ללכת לאיבוד במבוך הענק של הגישות החינוכיות. (המשך בשבוע הבא)
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.