אירוסין ונישואין

המצב של אירוסין בין בני הזוג הוא המצב האידיאלי העילאי ביניהם: הבירור הפנימי הנשמתי שבני הזוג מלבנים ביניהם כיצד יבנו את בניינם עדי עד. הכל במצב של אידיאליות שאין למעלה ממנה.
כשמתחילים חיי היום יום של הנישואים” אז יחד עם המצבים הטובים והנעימים של “אשתך כגפן פוריה” ו”בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך”[1]” יש גם קשיים של חולי הילדים” חס וחלילה” קשיי פרנסה” ולפעמים אף למעלה מזה – חוסר הקשבה בין בעל לאשתו. באותם מצבים” הברכה והעצה היא שבני הזוג יזכרו תמיד את האידיאליות הנפשית הפנימית של האירוסין. זו ברכה שיש לזכור כל בוקר דווקא בהנחת תפילין. תפילין של ראש הם כנגד האיש” ותפילין של יד כנגד האישה. האיש הוא בחינת מוח” אוצר המחשבה” והאישה היא בחינת לב המרגיש” הבינה היתרה שניתנה לה.
חז”ל אמרו “שנתן הקב”ה בינה יתירה באישה יותר מבאיש”[2]. אמנם הדברים נאמרו ביסודם במילי דארעא” אך מושג הבינה אינו פשוט. בתפילה אנו מבקשים: “וחננו מאתך דעה בינה והשכל” או “חכמה בינה ודעת”. הבינה היא מעל השכל הפשוט. יש בנפש האישה צדדים שהם חשובים לאין ערוך יותר מהשכל הרגיל. חז”ל הבינו את המושג של בינה כבניין. “ויבן ד’ אלוהים את הצלע”[3]. יש באישה בניין יותר מבאיש. אם הבית” המחנכת” בונה בבינתה את שלמות הבית.
בשעות הקשות יש לזכור את המצב האידיאלי של האירוסין” כאשר אומרים” כמו בהנחת תפילין” “וארשתיך לי לעולם”” ואז ממילא מתקיימות שאר הברכות “וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים”” והבסיס האיתן “וארשתיך לי באמונה וידעת את ד'”[4].[5]