יום פטירת הרבי מפיאסצ’נה: הרב אלישע אבינר במאמר על דרכו החינוכית

האדמו”ר קלונימוס קלמיש שפירא הי”ד” האדמו”ר מפיאסצנא” שואל בהקדמתו לספר “חובת התלמידים”” מדוע בני הנוער נוטשים בהמוניהם את בתי המדרש ואת דרך התורה? במה שונה דור הבנים מדור האבות? תשובתו היא: “הנוער קם וחושב את עצמו לאיש בטרם בא מועדו”. הוא חושב “את עצמו לאיש בדעת ורצון” בעוד בו דעת מהופך ורצון בוסר ומר”” הנוער סומך על עצמו ועל דעתו” “עד שמשתוממים אנו לפעמים לראות תינוקות קטנים ממש” איך שרוח עצמית ואומץ מרוּמה זה כבר מבצבצים ועולים בהם לחשוב את עצמם לאנשים”. בלשון אחרת: בני הנוער מגלים עצמאות כבר מגיל צעיר” סומכים על עצמם ורק על עצמם. האדמו”ר מציין שהוא לא נדרש לשאלה מהו הגורם לשינוי זה” אלא מתאר את העובדות עצמן. בלשון אחרת: טוען האדמו”ר שגם אם אין לנו הסבר מספק מה גרם לשינוי” אי אפשר להתכחש לעובדות: בני הנוער מגלים עצמאות רוחנית החל מגיל צעיר. הם מתייחסים לעצמם כבוגרים מספיק לבחור את דרכם בחיים.
לגילויי העצמאות של בני הנוער יש שתי השלכות מרכזיות:
א. “על כל מדריך מלמד ומחנך מביט הנער כעל עריץ זר” שבא למשול עליו ביד חזקה ולשלול ממנו שלטון עצמותו דעתו ורצונו. ומין התנגדות אף שנאה מתעוררת בקרב הנער פנימה אל מלמדיו ואביו” עד שאינו נותן לב לשמוע את דבריהם ואיך לקלטם בלבו” רק איך להתפטר מהם ולצאת מן ידיהם”. כלומר” בני הנוער אינם מוכנים לקבל מרוּת כלשהי” אלא מתקוממים נגדה. הם אינם מוכנים לכפוף את עצמם בפני שום סמכות. אם בעל סמכות מפעיל כוח” “יד חזקה”” כלפי בני הנוער” הם שונאים אותו. בשלב שני הם גם שונאים את דרכו ואת תורתו. “על כל התנהגותו ודרכו בקודש” מתחיל הנער להסתכל בשאט נפש ושנאה”.
ב. גילויי העצמאות המוקדמים קוטעים באיבו את חינוכו של הנער לפני שהוא הספיק לעצב את אישיותו בקדושה. בעבר” הנוער היה עדיין נייר חלק ויכלו רבותיו ומחנכיו לרשום עליו רשמים קדושים. כאשר הוא התחיל לגלות ניצני עצמאות” והחלו “הרגשותיו ושאיפותיו מעט מעט להתנוצץ”” הוא כבר היה מלא תורה וקדושה. בשלב זה” שאיפתו לעצמאות לא רק שלא קלקלה אלא אף תרמה. היא הביאה אותו להעמיק את הקשר שלו לתורה בדרכו המיוחדת. אבל בדורנו” שגילויי העצמיות והעצמאות מוקדמים” ש”אישיוּת ועצמוּת הילד ממהר להתגבל ולהתגדל קודם זמנו” גם שאיפותיו” דעותיו והשקפותיו” ממהרות להתפתח בעודן בוסר מרים וארסיים”. כלומר” בגיל ההתבגרות” בפרק בחיי הנער שבו שולטים עליו בלבול וחוסר היציבות” עוד טרם הספיקה אישיותו להתגבש לאורה של תורה” הוא מגלה עצמאות רוחנית. מובן מאליו שהתוצאות הרוחניות הן הרסניות.
לכן” דרך החינוך ה”ישנה” איננה יעילה היום. “מלפנים [= מקודם] כל מדריך ואב היה יכול לחנך את ילדי ישראל ולהורותם דרך ה'” ואף אם לא היה מדייק לחנך… על פי דרכו של כל בן ותלמיד דעתו ועצמותו” ורק [= אלא] מרגיל ומצוה היה” גם כן מועיל מפני שהילד בקטנותו ואף בנערותו היה נפש נקיה” והיה לו צימאון לשמוע את דבר ה’ מהוריו ורבותיו. אם הוא השתובב וסירב לשמוע לקולם” הוא לא התכחש לאשמתו וביקש לתקן את התנהגותו ולשמוע בקולם. אבל עתה” אי אפשר לחנך מכוח ציווי והרגל אלא רק ‘על פי דרכו של כל אחד ואחד’. ולשם כך “צריכים אנו להרכין את עצמנו אליו ולדבר כלשונו” כמעט להתהפך אז לילד” לדבר עמו כדעתו וכערכו”. בתרגום חופשי” מה שאומר האדמו”ר מפיאסצנא הוא שצריך להבין את שפת בני הנוער” את דרכי חשיבתם” ולנהל איתם דיאלוג בגובה העיניים ולא ממרום מגדל המחנך הדורש מחניכיו ציות עיוור. ניהול דיאלוג בגובה העיניים מחייב הרבה ענווה (= להרכין את עצמנו אליו). קל יותר להטיל מרוּת על הנער” לדבר איתו בשפה סמכותית ולדרוש ממנו שיציית. אבל” בימינו” זה לא יצלח” זה ייכשל כישלון חרוץ. בלי להחליף שפה וגישה” בלי לאמץ סגנון כמעט שוויוני בדיאלוג איתו” לא נצליח לפתח איתו תקשורת משמעותית.
יתרה מזו. אם בני הנוער מעריכים את עצמם כ”ישוּת” עצמאית ואינם מקבלים את מרוּתה של סמכות כלשהי” אנחנו צריכים להחליף את שיטת החינוך ולבסס אותה על רגש העצמאות והעצמיות של בני הנוער. כלומר” לא לדרוש ממנו לציית אלא לעודד אותו לקחת אחריות על חינוכו האישי. “העיקר הוא להכניס בלבו דעה זו” שידע שהוא” הנער בעצמו” הוא עיקר המחנך” לא קטן ונער הוא רק [= אלא] נצר מטע ה’ בכרם בית ישראל הוא” ועליו הטיל ה’ חוב זה לגדל ולחנך את הנצר הזה” את עצמו”. תפקיד ההורים והמחנכים הוא להורות לו “איך יחנך הוא את עצמו ומה דִּבֵּר ה'”. תפקיד המחנך הוא לעזור לנער להגיע לבדו אל האמת” לספק לו ידע” כלים ודרכים לעבודת ה'” לעודד אותו להסתייע בבעלי הידע בתורה” ללוות אותו ולתמוך בו. ללא כל הטלת מרוּת.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – levavot.org.il באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.