סיפור…

המטרה העיקרית אשר למענה הכביד ה’ את לב פרעה והפלה את מכותיו בו” הייתה הסיפור לדורות על ההתעללות האלוקית במצרים” כנאמר בפרשתנו (שמות י’ א-ב) “..הכבדתי את לבו… (ו)למען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים” וידעתם כי אני ה’.”
מה עניינו של ה’סיפור’ בכלל” וסיפור יציאת מצרים בפרט?
שורשה של המילה סיפור בלשון הקודש הוא ס.פ.ר אשר לו הוראות שונות:
א-מלשון סיפור” ספר.
ב-מלשון ספירה” מספר.
ג-מלשון תספורת.
ד- במשמעות עיר סְפָר הממוקמת בקצה המדינה.
ה-אבן יקרה הנקראת ‘אבן ספיר’.
מהי אם כן הוראת היסוד של שורש ס.פ.ר” ומהו המכנה המשותף לחמשת הצדדים שבהוראה זו?
מבאר הרש”ר הירש (בראשית ה א): “ס.פ.ר – למנות” הוי אומר לצרף ולסכם דברים שונים הכלולים במושג אחד. אפשר ש-ס.פ.ר קרוב ל-ש.ב.ר” השובר פורט את הכלל לפרטיו ואילו הסופר חוזר וכולל את הפרטים. אולי מכאן גם ש.פ.ר בארמית – יפה” היופי הוא אחדות בתוך רב גוניות. ה’סופר’ מצרף דברים על פי דמיונם החיצוני (חפצים דומים וכד’) ואילו ה’מספר’ מצרף את הדברים על פי קשר סיבתי פנימי” הוא מצרף מאורעות הקשורים בקשר של סיבה ומסובב… כל ההסטוריה האנושית על מעלותיה ומורדותיה” כל התופעות הרב גוניות של ההסטוריה האנושית כולן מצטרפות לכלל אחד” מחשבה אחת (רצון ה’) חיה ומתגשמת בהן…”
אם כן” הסיפור כולל בתוכו מורכבויות וניגודים הנראים כאוסף פרטים שאין ביניהם קשר” אך גונזים בתוכם מהות אחת סמויה” ההולכת ונחשפת בתהליך הארוך והמסובך של הסיפור. ובמילים אחרות” ה’סיפור’ הוא בעצם היכולת ל’ספור'” דהיינו לחבר פרטים שונים הנראים כמנותקים זה מזה” למהלך אחד…
לעומת ‘מספר הסיפור’ המזהה את הכלל הגדול המבצבץ מתוך הפרטים” ה’מסתפר’ מנתק את השערה משורשה ובכך מבדיל אותה מן הכלל הגדול של שערות הראש שאליו היא שייכת.
כך גם ‘עיר הספר’ הנמצאת בקצה המדינה ונחשבת לנפרדת ומנותקת ממנה” גם היא חלק מהמדינה” חלק מה’סיפור’.
ואף יופיה וייחודיותה של ‘אבן הספיר’ הכוללת בתוכה גוונים שונים” נובעת דווקא מההתאמה וההרמוניה שבגוונים שונים אלו.
אם כן” שעבוד מצרים” עשר המכות” והיציאה ממצרים בדרך למתן תורה ונחלת הארץ” מהווים דוגמה ומשל – כ’בית אב'” לכל מהלכי ההסטוריה העוברים על עם ישראל” הנראים פעמים רבות כחלקים שונים שאין ביניהם שום קשר” אך באמת כלולים הם בסיפור אחד” שדרכו מתגלה ה’סופר’ הגדול הוא ריבונו של עולם” החושף אט אט את המסר האלוקי אשר למענו נברא העולם. זהו סיפור שבו עלינו להיות שותפים” בדיבור (סיפור יציאת מצרים) ובמעשה” עד גאולתנו הכוללת והשלמה.