( שמשון חלק 2 )
בְּגִיל שָׁלוֹשׁ נִתְגַּלָּה לִי הַסּוֹד כְּרַעַם בְּיוֹם בָּהִיר. חֲבֵרַי עָשׂוּ תִּגְלַחַת לִשְׂעַר רֹאשָׁם –
בְּשִׂמְחָה וּבְרִקּוּדִים” בְּמַתָּנוֹת וּבְמַמְתַּקִּים. שָׁאַלְתִּי אֶת הוֹרַי: “עוֹד כַּמָּה יָמִים יֵשׁ לִי
יוֹם הֻלֶּדֶת?” הֵם הֵגִיבוּ בַּאֲרֶשֶׁת פָּנִים רְצִינִית” הוֹשִׁיבוּנִי מוּלָם וְאָמְרוּ לִי:
“שְׁמַע” שִׁמְשׁוֹן” אַתָּה כְּבָר יֶלֶד גָּדוֹל. עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁאַתָּה נָזִיר…”.
– אֲנִי נָזִיר?!
– כֵּן.
– לָכֵן לֹא נְתַתֶּם לִי לִשְׁתּוֹת יַיִן?
– כֵּן.
– אֲבָל… מַה פִּתְאוֹם…?!
– נַסְבִּיר לְךָ הַכֹּל” אָמְרָה לִי אִמָּא. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָיִיתִי עֲקָרָה שָׁנִים רַבּוֹת” וְהִנֵּה
יוֹם אֶחָד רָאִיתִי אִישׁ אֱלֹהִים נוֹרָא מְאוֹד [1]. הוּא אָמַר לִי: “אַתְּ תִּהְיִי
בְּהֵרָיוֹן וְיָלַדְתְּ בֵּן. אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל מַה שֶּׁאָסוּר לַנָּזִיר.
וּמִסְפָּרַיִם לֹא יַעֲלוּ עַל רֹאשׁ בְּנֵךָ כִּי הוּא יִהְיֶה נָזִיר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ”.
סִפַּרְתִּי זֹאת לְאַבָּא שֶׁלְּךָ. הוּא הִתְפַּלֵּל לְד’ לִזְכּוֹת גַּם הוּא לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ. וְאָכֵן
הָאִישׁ הִגִּיעַ אֵלַי שׁוּב בִּהְיוֹתִי בַּשָּׂדֶה. מַהֵר רַצְתִּי לִקְרֹא לְאַבָּא…
– אֲנִי מַאֲמִין לָךְ אִמָּא” אַתְּ תָּמִיד רָצָה וְעוֹשָׂה כָּל דָּבָר בִּמְהִירוּת [2].
– שִׁמְשׁוֹן” אָנָּא” אַל תַּפְרִיעַ בָּאֶמְצַע. אִם כֵּן” רַצְתִּי לִקְרֹא לְאַבָּא” וְאִישׁ הָאֱלֹהִים
חָזַר עַל דְּבָרָיו. אַבָּא רָצָה לְהַזְמִין אוֹתוֹ לֶאֱכֹל וּלְכַבֵּד אוֹתוֹ בִּגְדִּי עִזִּים. הָאִישׁ
הֵשִׁיב שֶׁאֵין צֹרֶךְ. אֵין זֶה פֶּלֶא; נְבִיאֵי אֱמֶת אֵינָם כְּמוֹ נְבִיאֵי שֶׁקֶר שֶׁמְּנַצְּלִים כָּל
הִזְדַּמְּנוּת לְקַבֵּל כָּל מִינֵי טוֹבוֹת הֲנָאָה. נְבִיאֵי אֱמֶת תָּמִיד מְסָרְבִים לְקַבֵּל [3].
אֲבָל הוּא הוֹסִיף: “אֵם תִּרְצֶה” תַּעֲלֶה אֶת הַגְּדִי עוֹלָה לְד’ “. אַבָּא שְׁאָלוֹ לִשְׁמוֹ”
וְהוּא עָנָה: “לָמָּה זֶה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי” הוּא פֶּלְאִי” הוּא סוֹדִי” וְאֵין לְגַלּוֹתוֹ”. אָכֵן” זֶה
פֶּלֶא גָּדוֹל. הָיִיתִי עֲקָרָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים” וְהִנֵּה עַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים מְבַשֵּׂר לִי
שֶׁאֵלֵד. אַבָּא הִקְרִיב אֶת הַגְּדִי וְהַמִּנְחָה לְד’ ” וְאָז קָרָה דָּבָר מֻפְלָא” וְהָאִישׁ עָלָה בְּלֶהָבָה הַשָּׁמַיְמָה[4]. הֵבַנּוּ שֶׁהָאִישׁ אֵינוֹ נָבִיא אֶלָּא מַלְאָךְ ד'” וְנָפַלְנוּ עַל פָּנֵינוּ. עַתָּה הֵבַנְתִּי טוֹב יוֹתֵר לָמָּה שְׁמוֹ הוּא פֶּלְאִי” כִּי מַלְאָךְ הוּא דָּבָר סוֹדִי” מְכֻסֶּה” וְתַפְקִידוֹ אֵינוֹ קָבוּעַ אֶלָּא מִשְׁתַּנֶּה לְפִי הַשְּׁלִיחוּת שֶׁד’ נוֹתֵן לוֹ [5].
– אִמָּא” אֵינִי מֵבִין! לֹא הִבְחַנְתֶּם בֵּין נָבִיא לְבֵין מַלְאָךְ?!
– שִׁמְשׁוֹן” אַתָּה שׁוֹאֵל זֹאת כִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתָ נָבִיא. נָבִיא זֶה לֹא אָדָם כָּמוֹנוּ.
זֶה אָדָם שֶׁהוּא מַלְאָךְ [6]. מֵאָז הוּא לֹא חָזַר אֵלֵינוּ. אַבָּא הָיָה מְאוֹד מֻטְרָד וְאָמַר לִי: “מוֹת נָמוֹת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ”. אָמַרְתִּי לוֹ: “לוּ חָפֵץ ד’ לְהָמִיתֵנוּ” לֹא לָקַח מִיָּדֵינוּ עוֹלָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה” וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת”. וְאָכֵן הוּא דִּבֵּר אֱמֶת” וְיָלַדְתִּי אוֹתְךָ” וְאַתָּה בְּנֵנוּ הַיָּקָר שִׁמְשׁוֹן [7].
רַק דָּבָר אוֹסִיף לְךָ” בְּנִי הַיָּקָר. אַתָּה יָכוֹל לְהָבִין כַּמָּה הִצְטַעַרְתִּי כָּל הַשָּׁנִים עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי עֲקָרָה” וְהִנֵּה הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת נִחֲמָה אוֹתִי בְּבַת אַחַת. גַּם הֵבַנְתִּי לָמָּה הָיִיתִי עֲקָרָה.
– לָמָּה” אִמָּא?
– כְּשֶׁהִתְחַתַּנּוּ הָיִינוּ צְעִירִים” וּכְשֶׁנּוֹלַדְתָּ הָיִינוּ כְּבָר זְקֵנִים וּמְבֻגָּרִים
וּרְצִינִיִּים – הוֹרִים יוֹתֵר טוֹבִים.
– כֵּן” אִמָּא” לָמַדְתִּי. גַּם שָׂרָה אִמֵּנוּ הָיְתָה עֲקָרָה וְגַם רִבְקָה אִמֵּנוּ וְגַם רָחֵל אִמֵּנוּ.
——————————————
1. שׁוֹפְטִים יג .
2. בַּמִּדְבָּר רַבָּה י יז.
3. במדבר רבה י יח.
4. עי’ רמב”ם” הלכות יסודי התורה ב ז.
5. ספרי נשא מב. במדבר רבה י יח. רש”י שופטים יג יח
6. עי’ רמב”ן” בראשית לג כ.
7. שופטים יג. רש”י. מצודות.