פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > תפקיד ההורים ותפקיד החברה בחינוך הקטנים למצוות (א)

תפקיד ההורים ותפקיד החברה בחינוך הקטנים למצוות (א)

שאלה: על מצוות חינוך נצטוו ההורים. עליהם מוטלת האחריות לחנך את ילדיהם הקטנים למצוות. האם גם החברה אחראית על כך? האם זה עניינה או רק עניינם של ההורים?
תשובה: הגמרא (יבמות דף קיד) דנה האם קטן האוכל נבלות” בית דין מצווין להפרישו. כלומר” הגמרא מתלבטת” האם בית הדין מופקד על חינוך הילדים” להרחיק אותם מעבירות” כמו אכילת נבלות וטרפות. פירש ה”חתם סופר”” שהגמרא לא מתלבטת על חובת בית הדין בלבד אלא על חובת כל עם ישראל” שבית הדין הוא נציגו. מדוע הגמרא מזכירה דווקא את בית הדין? מפני “שיש כח בידם”” כלומר לבית הדין יש יכולת לאכוף את קיום התורה על גדולים וקטנים. אם נכריע שקיימת חובת אכיפה “זה מוטל על כל ישראל” ובית דין שליחותיהו דכל ישראל עבדי [= פועלים בשליחות של כל עם ישראל]” שנתמנו שלוחא דישראל [= שנתמנו כשלוחם של ישראל]”.
מסקנת הגמרא היא שבית הדין לא נצטווה להרחיק את הקטן מעבירה! וכך פסקו הרמב”ם והשולחן ערוך. כלומר” אם קטן אוכל מאכל טרף או מחלל שבת” לא חייבים להתערב” אלא רשאים להניח לו.
האם קיימת הבחנה בין גילאים שונים (לפני בר מצווה)? כלומר” האם זה תלוי ברמת ההבנה של הקטן?
בטרם נענה לשאלה זו” נפנה לשאלה שהעסיקה את כל הקדמונים: מדוע אין חובה למנוע קטן מלעשות איסור” הרי חייבים אנו לחנכו מכוח מצוות חינוך? אם מחנכים אותו למצוות על אחת כמה וכמה שצריך להפריש אותו מאיסור? קיימות שלוש תשובות בראשונים” שנגזרות מהן שלוש שיטות הלכתיות:
א. מצוות חינוך הקטנים למצוות מתייחסת רק למצוות עשה ולא למצוות לא-תעשה (תוס’ נזיר כח ב” תו”י יומא פב א). כלומר מצוות חינוך היא בעיקר הליך חיובי – הקניית הרגלים חיוביים (= מצוות עשה). חשוב לנו להרגיל את הקטנים לקיום מצוות עשה” ולא אכפת לנו אם בקטנותם הם עוברים על לא-תעשה. מדוע? הסביר ה”תרומת הדשן” (סי’ צד): “לא שייך חינוך אלא במצות עשה שצריך אזהרה טפי מאיסור לאו שהוא שב ואל תעשה”. כלומר” מטרת החינוך היא להרגיל את הקטן במצוות על מנת שיקיים אותן בשלמותן בגדלותו. לשם כך צריך להתחיל להרגיל אותו עוד מקטנותו. קניית הרגלים לעשות פעולות חיוביות היא קשה יותר מקניית הרגלי הימנעות מפעולות שליליות. לכן” חינוך הקטן מתמקד בהקניית הרגלים לעשייה חיובית” מפני שהפנמתה דורשת זמן רב” ויפה שעה אחת קודם. את החינוך להימנעות מעבירות ניתן לדחות עד לכניסת הקטן למצוות (12 לבת” ו-13 לבן).
ב. רבים מן הראשונים חולקים על ההבחנה הקודמת. מצוות חינוך כוללת הן חינוך למצוות עשה והן חינוך למצוות לא-תעשה. לשיטתם קיימת הבחנה אחרת לגמרי: במצוות חינוך נצטווה רק אביו של הקטן ולא כלל ישראל” או על בית הדין שהוא שלוחם של ישראל. אביו נצטווה לחנכו במצוות עשה ולהפרישו מאיסורים. בית הדין שלא הוטלה עליו מצוות חינוך” איננו חייב להפריש את הקטן מעבירה. זוהי דעת הרמב”ם (מאכ”א יז כח)” וזו לשונו: “אף על פי שאין בית דין מצווין להפריש את הקטן” מצוה על אביו לגעור בו ולהפרישו כדי לחנכו בקדושה שנאמר חנוך לנער על פי דרכו וגו'”. “כהן קטן… אם בא להיטמא מעצמו אין בית דין מצווין עליו להפרישו” אבל אביו צריך לחנכו בקדושה” (אבל ג יב). נשים לב שפעמיים משתמש הרמב”ם במונח “לחנכו בקדושה”. הקדושה היא ההתרחקות מכל מה שמטמא את הנפש ומחלל אותה” כמו מאכלות אסורות או טומאה לכהן.
ג. גם ההבחנה הקודמת איננה מוסכמת על כל הראשונים. יש שהוכיחו שהגמרא (שם) איננה מבחינה בין בית-הדין לאב. גם האב איננו חייב להפריש את בנו מאיסור. לדעתם” המענה לשאלתנו נעוצה בהבחנה אחרת: הבחנה בין קטן שהגיע לחינוך” לקטן שלא הגיע לחינוך. מצוות חינוך היא רק כלפי “קטן שהגיע לחינוך”. אם הקטן הגיע לחינוך” חייבים אביו ובית הדין להרחיקו מאיסור. הגמרא שפוטרת את בית הדין מהרחקת קטן מאיסור מתייחסת רק לקטן ש”לא הגיע לחינוך” (תוס’ שבת קכא).
מתי קטן מגיע לחינוך” מהו גיל חינוך? במצות עשה” גיל החינוך תלוי ביכולת הקטן לבצע את המצווה בצורה מתוקנת. לכן” אין גיל אחיד לכל המצוות. חלק מהמצוות” קטן יכול לבצען בגיל מוקדם” וחלקן בגיל מאוחר יותר. אבל ביחס לחובת הפרשת קטן מעבירה” אין הבדל בין העבירות השונות. זה תלוי רק בדבר אחד: האם הילד מציית או לא. וכפי שכתב המשנה ברורה (או”ח שמג אות ג): “החינוך בלא-תעשה הוא בכל תינוק שהוא בר-הבנה” שמבין כשאומרים שזה אסור לעשות או לאכול”.
פגשנו שלוש שיטות ביחס להיקף מצוות חינוך למצוות: א. מצוות חינוך מתייחסת רק למצוות עשה” ולא למצוות לא-תעשה. ב. מצוות חינוך מוטלת רק על האב (ויש אומרים גם על האם) ולא על בית הדין ולא על עם ישראל. ג. “קטן שהגיע לחינוך” חייבים להפרישו מאיסור ולא “קטן שלא הגיע לחינוך”. במאמר הבא נברר כאיזו שיטה נפסקה ההלכה.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.

תגיות: גיל חינוך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

תפילת נעילה – על מה אנחנו ננעלים?
Shape-2
machon
כיצד מחזירים ילדים בתשובה? הרב אלישע אבינר
Shape-2
אלישע אבינר
חינוך יחידני או קבוצתי? (ב)
Shape-2
machon
קשיי תקשורת עם מתבגרים: הרב אלישע אבינר
Shape-2
tin-can-238488_640
חוזרים לבית הספר בשמחה
Shape-2
machon
חינוך יחידני או קבוצתי ?
Shape-2
machon
דמי כיס והיחס לכסף (ב)
Shape-2
machon
חינוך לאבלות על חורבן המקדש בדור של גאולה – הרב אלישע אבינר
Shape-2
הכותל
בין הזמנים והחופש הגדול חלק ב’ הרב אלישע אבינר
Shape-2
beach-814679_640
דמי כיס והיחס לכסף (א)
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן