באין חזון ייפרע עם

אחרי שלושים ושמונה שנים שבני ישראל הולכים במדבר” על סף הכניסה לארץ – קצרה נפשו של העם ככתוב: “ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבוב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך” (במדבר כא ד). רש”י מפרש: ותקצר נפש העם בדרך” בטורח הדרך – כל דבר הקשה על האדם נופל בו לשון קצור נפש” כאדם שהטורח בא עליו ואין דעתו רחבה לקבל אותו הדבר” ואין לו מקום בתוך לבו ואינו יכול לסובלו. משל לאדם שרץ ריצת מרתון ארבעים ק”מ” ובקילומטר השלושים ושמונה נחלשה רוחו ונפשו ואין לו רצון וכוח לעבור עוד את שני הקילומטרים האחרונים והוא מפסיק את המרוץ. כך בני ישראל” לקראת סיום ההליכה במדבר קצרה נפשם ובאו בטענות ובדיבורים קשים נגד האלוקים ומשה” ככתוב “וידבר העם באלוקים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר” (במדבר כ” ה). והעונש היה: “וישלח ד’ בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל” (שם ו). משה” הרועה הנאמן אוהב עמו” מתפלל ומבקש רחמים בעד העם (שם” ז) ועושה את נחש הנחושת כמצות השי”ת אליו “וישימהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחושת וחי” (במדבר כא ט). “נחש”” מביא רש”י” “וכי נחש ממית או מחיה” אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נמוקים (ניזוקים)”. – “שהיו שופכים תחינתם ובקשתם על גודל הצער שהם גרמו למעלה בשמים ועל הצער שנעשה למעלה מחמת שהם” שרויים בצער מיסורי העונש בעוונם” (נפש החיים שער ב” יא). כאשר ישראל מתייסרים ומצטערים” מתרפאים” ביודעם כי אז יש כביכול צער בשמים.
נכון לעכשיו קצרה נפשו של ראש ממשלתנו שרון לקראת סוף המסלול הארוך של אלפי שנים” ממצרים לירושלים” בהודיעו קבל עם ועדה “היה לנו חלום למדינה יהודית בכל חלקי ארץ ישראל אבל אין לנו יכולת להגשים את החלום ולכן יזמתי את תוכנית ההתנתקות” (דברי שרון בכ”א בסיוון תשס”ה). אין פלא אפוא שאומות העולם ממשיכות ללחוץ ביתר שאת על ראש הממשלה ועל מדינת ישראל לויתורים נוספים” אחרי אמירה מסוג זה. כידוע” כאשר אדם פרטי מאבד את חלומו” רוחו ונפשו נחלשים” הוא מתייאש ועלול להיכנס לדיכאון. אבל כאשר ראש ממשלה אומר “היה לנו חלום”” שמשמעותו היא כי הוא הפסיק לחלום על ארצנו האהובה” בזה הוא מרפה את רוח האומה ומחלישה. במקום שאין חלום אין חזון” ו”באין חזון יפרע עם” (משלי כט” יח). שרון” קצרה נפשו” נחלשה רוחו” ולכן במקום לאחד את העם הוא מפלג אותו” במקום לשמור על ארץ ישראל הוא שואף להקים לערבים מדינה בלב לבה של ארץ חיינו” במקום לרומם את האומה הוא משפיל אותה בעיני אומות העולם ובעיני אויבינו השמחים לאידנו” במקום להעלות על נס את המתיישבים החלוצים המוסרים נפשם למען עמם וארצם” מרוב אהבתם הופך אותם מאוהבים לאויבים ח”ו. כל זה מתוך שכבתה נשמתו בהפסיקו לחלום. אבל עם ישראל חי אלפי שנים לאור החלום הגדול של שיבת ציון “בשוב ד’ את שיבת ציון היינו כחולמים”. היהודים חלמו והאמינו גם בהיותם בשפל המדרגה בגלות החשוכה. קל וחומר שבימים אלו שאנו רואים עין בעין את הגשמת חלום שנות אלפיים צריך להמשיך לחלום.
אריאל שרון” זה שאתה הפסקת לחלום” שהרוח הטובה סרה ממך” אין זה אומר שהאומה תפסיק לחלום ולהאמין בזכותנו המלאה על ארץ ישראל כולה. נמשיך לעלות לארץ ולהתיישב בה בכל מקום ומקום. לעם היהודי יש נשימה ארוכה ואמונה גדולה. ויתקיים בנו חזק חזק ונתחזק בעד עמנו ועד ערי אלקינו.