בין “שלם” ל”שבור”…

שלושה מכלי המשכן הנזכרים בפרשתנו הם – הארון” השולחן” ומזבח הנחושת. התבוננות במידותיהם מגלה” שמידותיו של הארון היו כולן ‘שבורות'” כנאמר(בראשית כה י) – “ועשו ארון עצי שיטים” אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו”. מידותיו של המזבח לעומתו” היו כולן שלמות” כנאמר (שם כז א) – “ועשית את המזבח… חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב… ושלוש אמות קומתו”. ואילו מידות השולחן היו חלקן שלמות וחלקן שבורות” כנאמר (שם כה כג) – “ועשית שולחן אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו”.
הבדל משולש זה אינו הבדל טכני בלבד” אלא הבדל תוכני במהותם של שלושת הכלים הללו ומשמעותם לדורות” עד אלינו. כדבריו של הכלי יקר (שם כה י) – “והבט ימין וראה” כי ג’ כלים אלו היו חלוקים במידות: כי הארון היו כל אמותיו שבורות” והמזבח היו כל אמותיו שלמות והשולחן היו מקצתן שבורות ומקצתן שלמות” הלוא דבר הוא!”
מבאר הכלי יקר (שם) כי הארון” שבו היתה התורה” מסמל את מעלת חכמתו התורנית של האדם ואת מדרגתו הרוחנית. ככל שיקנה אדם חכמה ויראה” יהיה תמיד חסר מן השלמות האלוקית האינסופית העומדת למעלה מהשגותיו של האדם. על כן היו אמותיו של הארון ‘שבורות'” להורות על חלקיות השגותיו הרוחניות של האדם ומחויבותו להוסיף מעלה על מעלתו בלי סוף. וכלשונו (שם) – “שכל אדם ידמה בנפשו כאילו הוא חסר מן שלמות החכמה” וצריך למדוד עדיין למלאות חסרונו” כי כל אמה חסרה מורה על דבר חסר הצריך שימלאו חסרונו… וכן בידיעת מציאות השי”ת אמרו – ‘תכלית הידיעה שנדע שלא נדעך’. ועל כן היו כל אמות הארון שבורות באורך וקומה ורוחב כנגד ג’ דברים העומדים כנגד משיגי החכמות והם: קוצר דעת המשיג” ועומק המושג ואורך ההצעות…”
לעומת הארון” מסמל השולחן את הצלחותיו החומריות-כלכליות של האדם בעולם הזה. על כן היו חלק ממידותיו ‘שלמות’ להורות שישמח האדם בחלקו ויראה את עצמו כשלם בחומריותו ללא חיסרון כלל” שהרי ה’ מזמן לו את פרנסתו ומשגיח עליו בכל צרכיו. ומן הצד השני היו שאר מידותיו ‘שבורות'” ללמד שעל האדם לשבור את תאוותו החומרית ולא לראות במעמדו הכלכלי את עיקר שאיפותיו בחייו. וכלשונו (שם) – “השולחן מרמז… לכל ההצלחות האנושיות… היו אמותיו קצתם שלמות – כי כל משכיל ישמח בחלקו וידמה בנפשו כאילו יש לו כל ואינו חסר לנפשו מאומה (מחד)” (ומאידך) אמנם קצתם שבורות להורות שלא ישלים האדם תאוותו מכל וכל ולא יתן אל החומר כל אות נפשו”.
ואילו המזבח המכפר על האדם” מסמל את תיקון קלקוליו של האדם” והחזרתו לבסיסו האלוקי הטהור והשלם” כדי שלא יתייאש ממעשיו” יאמין בעצמו וימשיך הלאה בהתפתחותו הרוחנית” וכלשונו )שם) – “מזבח העולה… עניינו להשלים את האדם החסר מצד מעשיו” כי כל הבא לכפר על האדם משלים חסרונו… ועל כן היו כל האמות ההם שלמות”…