אני בוחר בחינוך כזה שלא מתנצל” חינוך דרכו ההורה הוא המנהיג אך מנהיג מכבד ריבוי הדעות של ילדיו” ולא עוסק ב’אנחנו ואתם'” מנהיגות אבל ברחמים. חינוך שלא עוסק במה הוא ‘לא’ אלא במה הוא ‘כן’ מגדיר את עצמו.
אני בוחר בסוג של זוגיות כזאת שתהייה גם של תורה” גם של ארץ ישראל ומחוברת לתהליכי הגאולה של העם ההולכת ובאה. זוגיות שמאמינה שלא רחוק הוא הזמן בו אהבת התורה וקדושת העם יהיו הנושאים העיקריים בשיח הציבורי של הבית.
אני בוחר בחיים ללא השמצות” ללא אלימות מילולית” ללא ירידה לקטנוניות” ללא התרגשות מדברים שוליים המשכיחים את הנושאים העיקריים כזקיפות הקומה הלאומית” וכחיבור הרמוני בין קודש לחול. אני בוחר בחיים כאלה שמוכנים לנסות לפתוח את הלב” להכיל את המורכבות בין קודש וחול. אני בוחר לא בבית דתי אלא בבית מלא בשאיפה לדעת אלוקים.
אני בוחר בחיים” שמחים” יצירתיים” עם ראש חדש כל הזמן” חיים שמוכנים להתחדש להתממש להתרגש להתקדש ולהתעקש לחוות את מה ששייך לעיקר. אני בוחר בחינוך ליצירה” שלא מצדיק את היצר הרע” עם ראש שמוכן לומר דברים חדשים.
אני בוחר בחינוך שמחד מקשיב לרבנים” היועצים הגדולים של הדור” ולא סוטה לא ימין ולא שמאל ממה שהרבנים שאתי ותומכים בי יגידו” אבל מאידך אני בוחר בחינוך ללא סיסמאות” חינוך שמוכן לתת לקול המיוחד של כל ילד להופיע” חינוך שעוזר לילד לשנות את הציורים ההרסניים שממלאים את מוחו כבר אלפיים שנה.
בדור של הרס של כל הערכים” דור שגם הקודש” החול” הנשיות” גם הגבריות” גם האינטימיות” המשפחתיות” גם הלאומיות” גם תרבות מילוי הזמן הפנוי” גם האהבה” גם השמחה – הכל נהרס” על ידי הנצרות” המזרח הרחוק” המדיה” הפוסט-מודרניזם” ההתבוללות…
בדור כזה אני בוחר בחינוך ילדים” בזוגיות ובחיים שידברו בלשון של הרמת ראש” של מלחמה ב’עמלק שבלב'” גם במוכנות להתעלות אל מדרגת הארץ” מוכנות להתענג.
אני חולם על סוג של חינוך” של זוגיות ושל חיים שעומדים להופיע בעזרת האל…