ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


'מימוש עצמי' מתוך אמונה? (ו'):

נתן קוטלר

"מימוש עצמי בתחומי החול"
נתן קוטלר
ראינו בפעם שעברה שכאשר האדם מקדיש מזמנו ללמד את חברו תורה (בזמנים שבהם מחויב), לא זו בלבד שלא יפסיד מכך, אלא הוא יתעלה מהנתינה לחבר. הפעם נברר האם יש 'מימוש עצמי' בתחומי החול? והאם מימוש עצמי מהווה שיקול בבחירת מקצוע?
שיטת הרב פיינשטיין
בשנת תשמ"ב שאל הרב יוסף טנדלר את הרב משה פיינשטיין על בחורים צעירים (בגיל י"ז) הרוצים לעזוב את הישיבה כדי ללמוד במכינה ללימודי רפואה. הטענה שלהם הייתה שהם מרגישים שיהיה להם 'סיפוק הנפש' דווקא בתחום הרפואה ולא בתחומים אחרים כמו רבנות, הוראה ואפילו לא מחשבים. השאלה הייתה האם צריך לשכנע אותם להישאר בישיבה?
הרב פיינשטיין מקדים ואומר שבפרנסה יש כלל גדול שצריך אמנם לעשות השתדלות וללמוד אומנות, אבל זה לא כל כך משנה איזה מקצוע בוחרים וודאי שאין צורך לבחור מקצוע עם הכנסה גבוהה "שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו" [משנה קידושין פב, ב; ראה: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, פרי הארץ (זיטאמיר, תרכ"ז), במכתב בסוף הספר עמ' 82].
מבחינה פרקטית, הרב פיינשטיין כותב שמבחן המציאות היא שרוב העשירים הגדולים בארה"ב לא למדו מעולם את המקצוע שלהם, ולא מצינו שאדם שילמד מקצוע מסוים יקבל בגלל זה יותר פרנסה "אלא הוא רק ממתנת הקב"ה לפי זכותו ולפי מזלו".
ולגופו של עניין, הרב פיינשטיין כותב על הטענה שירגישו סיפוק נפשי דווקא בלימוד רפואה:
"וסיפוק הנפש, לא מובן כלל מה שייך זה לענייני פרנסה ודברים גשמיים, ששייך רק לעניינים רוחניים בלימוד וידיעת התורה ובמעשים רצויים ונכונים שמהם שייך שיהיה עניין סיפוק הנפש, אבל לענייני פרנסה הוא עניין גופני. אלא ברור שבא זה ממה שלא היו לאלו כלל אהבה וחשק ללימוד התורה" (שו"ת אגרות משה, יו"ד ח"ד סי' לו סע' א).
אם כן, לפי הרב פיינשטיין המושג 'מימוש עצמי' אינו רלוונטי בכלל לתחומי החול, אלא רק לתחומי הקודש.
בחירת מקצוע לפי הכשרונות
לפי רבנו בחיי ישנה חשיבות שהאדם יבחר מקצוע לפי כישרונותיו הטבעיים "לפיכך מי שמצא בתכונתו ובטבעו תשוקה לאחת המלאכות והיה גופו מתאים לה וסובל את טורח ההתעסקות בה, יפנה אליה ויעשה אותה סבה להשגת פרנסתו" (חובות הלבבות שער הבטחון פרק ג').
רבי הלל ריבלין משקלוב כתב בשם הגר"א שכל אחד מחכמי התורה צריך ללמוד לפחות אחת משבע החכמות "רבים מחכמי קהילתנו משקלאב וממקומות אחרים נהרו לרבנו הגר"א בבקשת הוראות ממנו בעניין זה והוא היה קובע לכל אחד ואחד את מקצוע החכמה המתאים לו לפי כשרונו ונטייתו" ('קול התור' ה, יא).
הרב קוק גם מדגיש את החשיבות ב'מימוש עצמי' לא רק בתחומי הקודש, אבל גם בתחומי החול, וסובר שעל האדם להוציא מן הכוח אל הפועל את הכוחות שגנוזים בו. כישרונותיו של האדם יכולים להיות במגוון גדול של תחומים:
"...ומי ליבו נתונה לחכמות חול: לרפואה, לטבע, להנדסה, לכימיה. ונפשו צמאה ותרחיב כשאול, להתענג על טוב חכמה ענפה פוריה... אוהבי מלאכה, עת ירימו קולם, אם באמת באהבת מלאכה ידגולו, להרבות בעמנו החרושת יתנו חילם, הלא ככוכבי אור על שמינו יהילו... כל איש לחפץ לבבו ילך ויצליח, ומתנובות כפימו, עמם ירוממו, כל אחד במקצועו רוח חיים יפיח, כבנותו לו בית הריסות עמנו יקוממו..." (אורות הראיה עמ' כה- כח, 'אל חכי שופר'; השווה: אורות התורה ט, ו).
בשנת תרס"ח, משה זיידל, ביקש מרבו הראי"ה קוק הדרכה מעשית איזה מקצוע ללמוד באוניברסיטה כדי להביא תועלת ליהדות ולעם? הרב קוק ענה לו שאמנם לא יכול לתת לו עצה מעשית כי בשביל זה צריך לברר בדיוק מה ההשלכות המעשיות של בחירת מקצוע כזה או אחר. אך הוא הסכים לתת לו הדרכה כללית: "לבחור (מקצוע) למען התועלת הרוחנית של כלל עמנו, הראויה להצטרף לכל מטרה פרטית" (אגרות הראי"ה ח"א עמ' קלא). בהמשך האגרת הרב קוק ממליץ לתלמידו לבחור במקצועות מסוימים (כמו פילוסופיה, שפות וספרות שמיות ואקונומיה). כנראה הרב קוק המליץ דווקא על מקצועות אלו כי הכיר את כשרונות תלמידו וקיווה שיוכל להביא באמצעותם תועלת גדולה לדור. [נראה שמשה זיידל אכן יישם את עצתו של הרב קוק ובחר בלמוד השפות השמיות וספרותן בשביל להכשיר עצמו לעסוק במדע המקרא ולבקר את ביקורת המקרא. לשם כך יצא לאוניבסיטאות בגרמניה ובשוייץ וקיבל את התואר ד"ר - ראה: חקרי מקרא עמ'; מכותבי הראי"ה עמ' קיג 8].

נראה שבנקודה זו שתי השיטות, הרב פיינשטיין והרב קוק, מתמזגות יחד. אם בוחרים מקצוע לפי הכשרונות שמביא תועלת לעם ישראל, ייתכן שגם הרב פיינשטיין יסכים שיש בכך "סיפוק הנפש". שהרי הרב פיינשטיין כתב שהמושג "סיפוק הנפש" שייך רק בעניינים רוחניים "בלימוד וידיעת התורה ובמעשים רצויים ונכונים". ולכן מי שממלא אחר הדרכת הרב קוק לבחור מקצוע "למען התועלת הרוחנית של כלל עמנו, הראויה להצטרף לכל מטרה פרטית" ייתכן ויוכל למצוא "סיפוק הנפש" גם לפי הגדרתו של הרב פיינשטיין.
בשבוע הבא נדון אי"ה בשאלה: האם יש ל'מימוש עצמי' ערך בפני עצמו או רק כאשר מביא לתועלת ישירה לכלל?

לתגובות: [email protected]
*) הציבור מוזמן לשיעור אמונה מידי שבוע בנושאים אקטואליים שמתקיים אי"ה בבית הכנסת המרכזי בית הכרם (רח' בית הכרם 17) בימי ג' בשעה 20:00.


תגיות: מימוש עצמי



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויקרא התשע"ה:
סוף טוב הכל טוב - הרב דב ביגון
שיחה לקראת גיוס - הרב שלמה אבינר
מבוכת חינוך הדור (א) - הרב אלישע אבינר
קורבנות! - הרב חגי לונדין
בין הכרח לתענוג... - הרב ערן טמיר
לְהַצִּיל אֻמָּה... - הרב שלמה אבינר
פלא האהבה בשיר השירים - הרב יואב אוריאל
חינוך החושים - ד"ר מיכאל אבולעפיה
סדר הבריאה - הרב דוד לנדאו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: