(שִׁמְשׁוֹן 8 )
– סְלִיחָה שֶׁשּׁוּב אֲנִי שׁוֹאֵל: וּמִי אוֹמֵר שֶׁאֲנִי מַתְאִים לַתַּפְקִיד הַזֶּה לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל?
– לִשְׁאֵלָה זוֹ אָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתְּשׁוּבָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אָמַר. ד’ הִקְדִּישׁ אוֹתְךָ
לְזֶה מִבֶּטֶן. הַשּׁוֹפְטִים שֶׁהָיוּ עַד כֹּה” לֹא נִשְׁלְחוּ לְמַטָּרָה זוֹ… הֵם נִקְרְאוּ לַדֶּגֶל”
מִלְּאוּ אֶת תַּפְקִידָם” וְחָזְרוּ הַבַּיְתָה. חֵלֶק מִלְּאוּ טוֹב” חֵלֶק מִלְּאוּ פָּחוֹת טוֹב” אַךְ זוֹ לֹא
הָיְתָה עֲבוֹדָתָם מֵרֹאשׁ. עַכְשָׁו ד’ הֶחְלִיט לְהַתְחִיל לְהוֹשִׁיעֵנוּ ” וּלְהָכִין אוֹתְךָ מֵהַיַּלְדוּת
וַאֲפִלּוּ מֵהַבֶּטֶן לַתַּפְקִיד הַזֶּה. עַכְשָׁו זֶה כְּבָר לֹא כִּבּוּי שְׂרֵפוֹת וְאִלְתּוּר” אֶלָּא הֲכָנָה
מֵרֹאשׁ שֶׁל הָאָדָם הֲכִי מַתְאִים. הַאֲמֵן בְּעַצְמְךָ וְאַתָּה תַּצְלִיחַ!
– אֲבָל” בִּכְלָל” אֵינִי מֵבִין מַה זֶּה קָשׁוּר לְכָךְ שֶׁאֲנִי נָזִיר. נָזִיר עִנְיָנוֹ
לְהוֹסִיף טָהֳרָה וּקְדֻשָּׁה” הִנָּזְרוּת מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַשְּׁפָלִים” – וּמַה זֶּה קָשׁוּר
לִתְשׁוּעַת הָאֻמָּה? בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ חַיָּל” מְפַקֵּד” גִּבּוֹר” מַנְהִיג” לוֹחֵם. אֵינִי מֵבִין!
– שְׁמַע ” שִׁמְשׁוֹן” כְּדֵי לְהַצִּיל אֻמָּה לֹא דַּי בְּכוֹחַ צְבָאִי” צָרִיךְ קְדֻשָּׁה . ד’ נָתַן
אוֹתָנוּ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ חוֹטְאִים (1). מַנְהִיג הוּא לֹא רַק מֻמְחֶה
מְדִינִי צְבָאִי לְאֻמִּי” הוּא גָּדוֹל רוּחָנִי וְקָדוֹשׁ” וְאָכֵן הַנְּזִירוּת מְכִינָה אוֹתְךָ לְכָךְ.
עָלֶיךָ לִהְיוֹת גִּבּוֹר בַּמִּלְחָמָה אַךְ לִפְנֵי כֵן גִּבּוֹר בְּכִבּוּשׁ הַיְּצָרִים. כֵּן” בְּנֵנוּ” אַתָּה
הַשּׁוֹפֵט הָרִאשׁוֹן שֶׁקִּבֵּל מִנּוּי לִפְנֵי שֶׁנּוֹלַד” וְכֵן הָרִאשׁוֹן שֶׁמְּקַבֵּל הֲכָנָה שֶׁל קְדֻשָּׁה.
שְׁמַע שִׁמְשׁוֹן” אָנוּ לֹא מַבְטִיחִים לְךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תָּמִיד קַל. אֲבָל אֶת כָּל זֶה אֵינְךָ עוֹשֶׂה
בִּשְׁבִילְךָ” אֶלָּא בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל.
אִמָּא שָׁקְעָה בְּהִרְהוּרִים לְרֶגַע וְהוֹסִיפָה:
– נָגִיד לְךָ דְּבַר מְאוֹד אִישִׁי: כָּל הַשָּׁנִים מְאוֹד רָצִינוּ יֶלֶד. בִּשְׁבִיל מִי?
בִּשְׁבִילֵנוּ! כְּכָל שֶׁעָבְרוּ הַשָּׁנִים הִזְדַּכַּכְנוּ וְרָצִינוּ שֶׁהַיֶּלֶד שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה בִּשְׁבִיל רִבּוֹנוֹ
שֶׁל עוֹלָם וּלְמַעַן עִם יִשְׂרָאֵל.
מְאוֹד הִתְרַגַּשְׁתִּי.
– וְגַם ד’ לֹא הִבְטִיחַ לְךָ שֶׁתַּצְלִיחַ עַד תֹּם” אֶלָּא שֶׁאַתָּה תָּחֵל לְהוֹשִׁיעַ” תַּרְאֶה לְעַם
יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לְהִתְיָאֵשׁ ” שֶׁבַּסּוֹף נְנַצֵּחַ. לָכֵן קָרָאתִי לְךָ שִׁמְשׁוֹן (2) כִּי אַתָּה תָּאִיר אֶת חֶשְׁכַת עַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. לֹא שֶׁמֶשׁ – אֶלָּא שִׁמְשׁוֹן” שֶׁמֶשׁ קְטַנָּה…
צָחַקְתִּי וְהִשְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהַלַּחַץ.
אַבָּא הוֹסִיף:
– וְהָאֱמֶת הִיא” שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אֵינֶנּוּ מְבִינִים הַכֹּל” אֲבָל זֶה דְּבַר ד'” וְאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ.
– גַּם אֲנִי מַאֲמִין בּוֹ. אֲנִי רוֹצֶה לַחְשֹׁב עַל כָּל זֶה.
—————————————————————-
1. שׁוֹפְטִים יג א.
2. שׁוֹפְטִים יד כד.