ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


ביעור חמץ בין כלה לחמותה ב'

אסתר אברהמי


בשבוע שעבר, הצגנו עקרונות להבנת מערכת היחסים בין כלה לחמותה. עתה נציג את העקרונות המרכזיים, בבניית מערכת נכונה, ביחסי חמות-כלה:
1. גבול ברור בין ה"ביחד" של הזוג, ובין ה"ביחד" של המשפחה.
2. בשלב הראשון, עבודה זוגית
ובשלב השני, עבודה משפחתית.
שלב ראשון: שיתוף זוגי :
זו מהות קשר הנישואין. כשאת משתפת את בעלך במחשבותייך וברגשותייך, אתם יוצרים ביניכם חיבור נפשי ורגשי, אחדות ודבקות. "ודבק באשתו..." (בראשית ב כד).
העבודה היא, כיצד לשתף. הנטייה הטבעית היא לומר דברי ביקורת על הוריו. הביקורת מתפרשת בעיני בעלך כביקורת אישית. ביקורת יוצרת תלונות ומבט שלילי: הם אמרו... הם עשו... וכד'. בסערת הרגשות, לעיתים נאמרות מילים ללא שליטה. התוצאה - ריחוק, (שנאה) ובסוף גם צער, חרטה וכאב על הריחוק הפיזי והרגשי במשפחה.
במצב כזה, בעלך מרגיש צורך להתגונן ו/או להסביר ואולי גם להצדיק אותם, כדי להרגיע אותך, שלא תיפגעי או תכעסי. התוצאה - את מרגישה שהוא "בצד שלהם" ולא באמת אתך. תחושה שמעצימה את הרגשות השליליים.
על כן, שתפי מה קשה לך. לדוגמא :"קשה לי כאשר אמא שלך אומרת לי ש... / מחליטה על דעת עצמה מבלי לשאול אותי... ההרגשה שלי, שאני מיותרת והיא יותר טובה ממני". דוגמא זו ממחישה את הקושי האישי, העולה בעקבות הקונפליקט ו"מזמין" בדיקה ועבודה עצמית מתוך שיתוף הדדי.
שלב שני: שיתוף שלכם עם חמותך:
שיתוף, פירושו: להעלות הצעה ולא קביעה של הרצון שלכם.
השיתוף ייעשה בכל מקרה לגופו, בהתאם לבשלות הקשר ביניכם: אם נכון ששניכם תיפנו או רק בעלך, שמייצג את דעתכם המשותפת.
נראה לי עדיף שהבן ידבר עם אמו בשם שניכם כי:
" ייתכן מצב, שאם שניכם באים לדבר ביחד, היא עלולה לחוש שאתם נגדה.
" כאשר הבן פונה אל אמו, אחרי הסכמה ביניכם, היא לא תדבר נגדך ותהיה קשובה לדבריו.
" לבעלך יש שפה משותפת עם אמו, שבדרך כלל, אינך מורגלת בה. הוא יבטא את דעתכם בסגנון שהיא מבינה.
" כאשר השיחה ביניהם בלבד, יש לה הזדמנות לשתף את בנה בכוונות הטובות שלה, בקשיים שלה באותו עניין ובכלל.
בעבודה זוגית ומשפחתית כזאת, מרוויחים כולם: את מרגישה שבעלך איתך, בעלך ירגיש שהוא חשוב לך, כי את משתפת אותו וגם מכבדת את הוריו. חמותך תרגיש שהבן שלה מבין אותה ושניכם מעריכים את מאמציה ומתחשבים בה. עתה היא תוכל לקבל אפשרויות שתציגו בפניה ולהביע את רצונה. כך תהיה ביניכם הרגשת שיתוף, התחשבות, אכפתיות ואהבה גדולה.
דוגמא להצעה ל"שולחן הסדר" - בגישה פתוחה ויחד עם זאת, סדר וקביעת מסגרות:
*שוחחו עם הילדים על הצורך של סבתא וסבא. *ניתן להוסיף שולחן נוח לילדים. *לסדר כלים יפים חד-פעמיים. *להניח כלים יקרי-ערך במקום "מוגן" מהילדים ועם זאת ניתן ליהנות מהם. *להקדיש תשומת לב לילדים, כל עוד הם ערים ורגועים וכד'.

יחסי חמות-כלה טובים ומהנים, אפשריים.
הצורך לחיות יחד, כדוגמת החגים, יוצר הזדמנויות, לבנות קומה נוספת בתוך כל אחד מאיתנו בפרט ובמשפחתנו בכלל.
חג חרות שמח


תגיות: יחסי כלה וחמותה



מאמרים נוספים מעלון פרשת צו התשע"ה:
אני מתגעגע אל נשמתי - הרב שלמה אבינר
פולמוס חינוך הדור (ב) - הרב אלישע אבינר
המצפן... - הרב ערן טמיר
אבא בליל הסדר - ד"ר מיכאל אבולעפיה
כֵּיצַד אוֹשִׁיעַ - הרב שלמה אבינר
זה לא אנחנו. זה הוא! - הרב ליאור אנגלמן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: