ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


אבא בליל הסדר

ד"ר מיכאל אבולעפיה


הרבה מאוד נושאים מציפים אותנו לרגל ליל הסדר, לילה יחידי בשנה: מהי חירות אמתית? איך לצאת מהכבלים הנפשיים? כיצד יגאל עם ישראל? איך אני משתלב בכלל? ועוד. נושא מרכזי ומרתק במיוחד הוא להבין למה היינו בגלות כל כך הרבה שנים, ואיך נוכל לקדם את הגאולה. וכאן מקומו של האב.
אלפיים שנות גלות נשחק מעמד האב. ה'יידישע מאמע' מכל העדות השתלטה על המבנה המשפחתי והנפשי, כשהאב היה דחוק בפינה, אם מפני שיצא לפרנס, או היה שתלטן, אולי שתקן, אולי נעלם... לרוב לא שימש דמות מספיק בונה לילדיו. הגלות נטלה מהאב את תפקידו העיקרי שהוא - להאיר פנים, (אלא אם כן שאב את אמונתו מן החיבור לקודש).
התפקיד העיקרי של האב אינו לחנך את ילדיו ש"יתנהגו יפה", ולכפות על הסביבה שלו את נוכחותו. להפך: האב הוא סיבת השלֵמות הנפשית של אשתו וילדיו. הוא אמור להיות קול החכמה, הענווה, הציור הנכון, העמוק והטוב, של נוכחות ה' בעולם. עליו לצמצם את עצמו לרצון ה' ומתוך זה להתחבר לאשתו ולבניו.
כל אדם יכול לגלות את ה'אבא', בתוכו, כשידמה את עצמו במקום טוב ואוהב, וכך 'לצאת ממצרים'. האבא הנפשי תלוי בעיקר בגדילה הרוחנית של כל אחד. בידיעה שכמו שה', אב הרחמן, חוזר לעמו, כך חוזר כוח המדמה לעבודת הנפש, ובו טמונה היכולת לאמפטיה, לאהבה, לתפילה.
לכן בליל הסדר, אנחנו יושבים בהסיבה, מעין תנועה של עיגול נפשי ולא ישיבה ישרה בשליטה תודעתית רוחנית. האב הוא המאפשר לילד לבכות, לצחוק, ומקבל כל רגרסיה נפשית, שהרי זו הדרך לחזק את נפשו של הילד, היודע שיש אחד בעולם שאוהב אותו ללא תנאי. הסוד של החוסן הנפשי טמון ביכולת ההורה לקבל ולהכיל את הילד כפי שהוא, ורק מתוך זה לקדם אותו הלאה, בעיקר על ידי דיבור אוהב, דוגמא אישית וסבלנות. האב הוא זה שיודע לשחק עם ילדיו הקטנים על השטיח. הוא זה שיודע להתעגל אליהם, לספר להם סיפורים לפני השינה, ובמילים אחרות - מאפשר לעצמו להיכנס לעולמם. כמובן, מתוך תנועה זו ניתן לפעמים במצב של לית ברירה גם לשים גבולות לילד באופן ישיר, אבל התנאי הוא החיבור.
האר"י ז"ל כותב שגלות מצרים היתה תוצאה של חטא אדם הראשון ששיחת זרעו בנהר גיחון מאה ושלושים שנה. התיקון של ליל הסדר תלוי בחזרת האב לילדיו. ולכן הוא מקשיב לשאלותיהם. הילד שואל כי חשוב לו שאביו יראה אותו, יעריך אותו, ישמח בו, 'בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב' (משלי י, א). כנגד ארבע בנים דיברה התורה ואתה הולך ללמוד כל ילד וילד מה המיוחד שבו, בלי לשפוט ובלי לבקר. בלילה הזה, אינך דורש יותר מדי, בעיקר לומד להקשיב, להאיר פנים, ללמד את ילדיך ענווה. למרות שאתה גדוש בידיעות, אתה מאפשר להם להופיע. כמו שיוסף נקרא אברך, אב רך, ככה אתה באותה הלילה מצד אחד מנהיג את ליל הסדר אך הנהגתך היא בעיקר נסתרת, מופיע מצד יכולתך לעורר את כוחות הנפש של אשתך וילדיך. וזהו לימוד לכל השנה...



תגיות: ליל הסדר



מאמרים נוספים מעלון פרשת צו התשע"ה:
אני מתגעגע אל נשמתי - הרב שלמה אבינר
פולמוס חינוך הדור (ב) - הרב אלישע אבינר
המצפן... - הרב ערן טמיר
כֵּיצַד אוֹשִׁיעַ - הרב שלמה אבינר
זה לא אנחנו. זה הוא! - הרב ליאור אנגלמן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: