תקופת בית שני. עזרא הסופר

גדלותו המיוחדת של עזרא הסופר בתורה” בשקדנותו ובמסירותו” נצטיינה במעלה מיוחדת במינה: “הוא עזרא הכין את ליבו לדרוש בתורת ה'” וללמד לישראל חוק ומשפט” (ז י).
ישנה הבחנה בתכונות הנפש המתייחסות אל המוח ואל הלב. בדרך כלל מייחסים למוח את השכל” הבוחן באופן אובייקטיבי את העובדות” ומתייחס אליהן בלי נטייה פרטית אישית. לעומתו” נחשב הלב כמקור הרגש” המלא חום ומסירות על פי נטיותיו הטבעיות האופיניות לבעליו.
על פי זה” מן הראוי היה לציין את ההכנה הדרושה ללימוד התורה כהכנה הנוגעת לכשרונות השכליים” ולא לרגשות הלבביים. אמנם” בהיות אדם” שכלו ולבו וכל כוחותיו בנויים כחטיבה אחת” ישנה השפעה הדדית בין רגשות הלב ובין כשרונות המוח. לדוגמא” העצבות או הכעס” תכונות רגשיות” מחלישות את כח העבודה השכלי וגורמות לטשטוש ההכרה הבהירה.
האיש החפץ להגיע לשלמות ההשגה בעומקה” היקפה וצלילות הדעת” ראוי להיות מצוין לא רק בכוחותיו השכליים אלא גם בלבו” המכשיר את הכוחות המבססים את המעמד השכלי.
לפי האמור מתברר כי על פי הכתוב עזרא הכין את לבבו ללמד בישראל חק ומשפט. כלומר” הכשיר את לבו לא רק ללימוד התורה” הנחוץ לגידולו האישי” אלא ההכנה נועדה לצורך התפקיד הראוי למורה הדור” השותל את החוק והמשפט הראויים לעם ה’.
כמה דעת רחבה נדרשת למי שמוטלת על כתפיו מעמסה כזאת. שלמה המלך ביקש מאת ה'” בחזונו הנבואי” לב שומע על מנת שיוכל לשפוט את העם הכבד” הרב כחול הים” שכשם שפרצופיהם אינם דומים זה לזה כך דעותיהם שונות זה מזה. אך” בעוד ששלמה קיבל את רוחב הלב במתנה מאת ה'” עמל עזרא והכין את לבבו ללמד בישראל חק ומשפט.
יש לציין כי מעזרא לא נדרש ללמד בישראל חק ומשפט. הוא לקח משימה זו מתוך מבטו החומל על עמו מוכה הגלות” הרצוץ מהמשברים הקשים שעברו עליו” ומתוך רגש האחריות הנשגב שפיעם בקרבו. זהו רגש מיוחד לאנשי מעלה יחידים במינם” הלוקחים על עצמם אחריות מתוך הכרתם את גודל השעה ועומק המשבר הפוקד את עמם.