מַחֲנֶה דָּן
(שִׁמְשׁוֹן 11)
קֹדֶם אַסְבִּיר לָכֶם מָה זֶה מַחֲנֶה דָּן. זוּ לֹא נַחֲלַת דָּן” אֶלָּא נַחֲלַת יְהוּדָה.
בְּוַדַּאי תִּשְׁאֲלוּ לָמָּה לֹא הָיָה שִׁבְטֵנוּ בְּנַחֲלָתוֹ? עָצוּב וּמֵבִישׁ לְהָשִׁיב: הָאוֹיְבִים גֵּרְשׁוּ
אוֹתָנוּ. הָאֱמוֹרִיִּים לָחֲצוּ אֶת הַהוֹרִים בְּנֵי שִׁבְטֵנוּ ” וְלֹא נָתְנוּ לָנוּ לָרֶדֶת לָעֵמֶק
(1). דָּחֲקוּ אוֹתָנוּ לָהָר. לֹא הָיְתָה לָנוּ נַחֲלָה. חִפַּשְׂנוּ לְעַצְמֵנוּ נַחֲלָה
לָשֶׁבֶת” עַד הַיּוֹם לֹא הִצְלַחְנוּ (2). רַק קְצָת נִכְבַּשׁ בֵּין צָרְעָה וְאֶשתָּאוֹל .
אַחַי הָיוּ נוֹדְדִים” וַאֲנִי יָצָאתִי אֲלֵיהֶם כְּדֵי לַעֲזֹר. לִבִּי נִצְבַּט לִרְאוֹת צָרָתָם.
כַּמּוּבָן צָרַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל שָׁבְרָה אֶת לִבִּי” אֲבָל עֲנִיֵּי שִׁבְטֵךְ קוֹדְמִים. אָמְנָם לִי בְּאֹפֶן
אִישִׁי לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נוֹרָא לָגוּר בְּנַחֲלַת יְהוּדָה” כִּי שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לָכֶם שֶׁאִמִּי
מִיְּהוּדָה. אָבִי מִדָּן וְאִמִּי מִיְּהוּדָה (3).
אֲבָל זֶה לֹא מְשַׁנֶּה. יוֹם יוֹם הָיִיתִי רוֹאֶה בְּמוֹ עֵינַי צָרַת שִׁבְטִי” שֶׁהִוְּתָה חַלּוֹן
רָחָב לְצָרַת עַם יִשְׂרָאֵל – וְזֶה מָה שֶׁעוֹרֵר אֶצְלִי רוּחַ ד’. רוּחַ ד’ לַעֲזֹר!
———————-
1.שׁוֹפְטִים א לד.
2. שָׁם יח א.
3. בַּמִּדְבָּר רַבָּה י יג.