ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


תלמיד קשה הבנה (ב)

הרב אלישע אבינר

במאמר הקודם עסקנו בהרחבה בסיפור של חז"ל על מסירותו החינוכית של רבי פרידא לתלמיד קשה הבנה. רבי פרידא היה רגיל לשנות לו ארבע מאות פעמים עד ש"למד". יום אחד התלמיד לא היה מרוכז מפני שנודע לו שרבי פרידא ייאלץ בשלב כלשהו ללכת לדבר מצווה, לכן הוא לא הצליח לקלוט את ה"לימוד" גם אחרי 400 חזרות. כשרבי פרידא גילה שתלמידו טרם קלט, הוא לא הרים ידיים אלא עודד את התלמיד להתרכז ושנה לו שנית 400 פעם. רבי יהודה החסיד (ספר חסידים) למד מכאן שיש העדפה חינוכית לטובת תלמיד קשה הבנה מפני שהוא זקוק לעזרה לימודית יותר מאחרים, ואין בדרך כלל מי שידאג לו.
ממקורות אחרים בחז"ל ניתן להסיק שהתמונה החינוכית מורכבת יותר. חז"ל היו מודעים להבדלים ביכולותיהם של התלמידים, ואף טרחו לציין זאת. זה תוכנה המשנה בפרקי אבות: "ארבע מדות בתלמידים: מהר לשמוע ומהר לאבד - יצא שכרו בהפסדו. קשה לשמוע וקשה לאבד - יצא הפסדו בשכרו. מהר לשמוע וקשה לאבד - חכם. קשה לשמוע ומהר לאבד - זה חלק רע". המשנה עוסקת ביחס בין מהירות הקליטה לזיכרון, וקובעת שמעלת הזיכרון עדיפה על מעלת הקליטה המהירה. הרמב"ם מעיר שהמשנה איננה משבחת או מגנה את התלמיד על כישוריו או חסרונותיו, מפני "שאין זה בידו, ואין היא מן המעלות אשר אפשר לקנותן". כלומר, כשרונות לימודיים - קליטה מהירה וזיכרון - הם תכונות מולדות. בניסוחו של רבנו יונה: לא השתמשה המשנה במינוח 'רשע' ו'חסיד', "כי שֵׂכֶל האדם מה' הוא, כמו שאמרו חכמי המוסר: השכל - מתנה, והמוסר - קנין".
אם כן מה המשנה מבקשת ללמד אותנו? משיב רבנו יונה: המשנה באה לענות על השאלה הבאה - אם אין מספיק אמצעים כלכליים לטיפוח כל התלמידים, את מי נטפח? מי קודם? מהו סדר העדיפויות? והתשובה היא: "למדנו מזאת המשנה להקדים הזכרון לשוכח, אם אין להם כדי לפרנס שניהם יפרנסו הזכרן".
רבי מתתיה היצהרי בפירושו למשנה מדגיש שאין כוונת המשנה לחלק ציון לשבח לזכרן ולזלזל במאמציו של השכחן, ח"ו. "לא ידבר בבחינת שכרו מאת ה' יתב' בעולם הזה ובעולם הבא, כי שנינו: אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשם שמים, לגרוס ואף על פי ששכח, שאם יתמיד בהתעסקו בתורה גדול שכרו כי יכניע יצרו ויגיעתו משכחת עון". יש ערך ללימוד תורה גם אם הלומד שוכח את תלמודו, מפני שהעסק בתורה מתקן את הנפש ומותיר בה רושם נצחי. המשנה אינה קובעת סדר עדיפויות ערכי אלא פרקטי - "נפקא מינה לקהל הנותנים פרס [= מלגת לימודים] לתלמידים, מי משני אלו קודם".
למדנו, שיש להבחין בין סוגים שונים של קשיים לימודיים - קושי בקליטה, וקושי בזיכרון. רבי פרידא לימד אותנו שקושי לימודי של התלמיד איננו פוטר אותנו מהשקעה חינוכית בתלמיד. בין אם הוא מתקשה בהבנה בין אם הוא מתקשה בזיכרון, אסור להזניח אותו. צריך לעשות כל שביכולתנו על מנת שיקלוט ויזכור. אבל כל מערכת חינוך שמשאביה החינוכיים או הכלכליים מוגבלים נאלצת לבחון את כדאיות ההשקעה בתלמיד ולקבוע סדר עדיפויות. סדר העדיפויות הוא: הזיכרון חשוב ממהירות הקליטה.
ר' יצחק אברבנאל ("נחלת אבות") חולק על הפרשנות הנ"ל. המשנה איננה עוסקת בסדרי עדיפויות קהילתיים אלא בחינוך אישי. המשנה מניחה שמהירות הקליטה והזיכרון של התלמיד הם בשליטתו ויש לו יכולת לשפר אותם. למרות שהם תכונות מולדות, "יוּכל האדם בהנהגתו והרגלו הטוב לקנות המדות והקנינים המשובחים אף על פי שלא יהיו כפי המזגים [= תכונות מולדות]. והנה עינינו הרואות שהמלאכה וההרגל יְשנוּ את המנהג הטבעי... ומזה הצד הובאו המשניות האלה להודיע שהכל בידי אדם והרגלו הטוב". מוסיף האברבנאל שמשום כך "צִותה התורה על ההכנה שנאמר 'שמע ישראל' וכו׳, והזהירה על השכחה 'השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את דברים' וכו׳. ואם היו ההכנה והשכחה טְבעיים לא היה מקום לזה". התורה צותה עלינו להכיר באחדות ה' ולהאמין בה', וכן לזכור את הדברים אשר ראו עינינו במתן תורה. מכאן שההכרה והזיכרון אינם מוגבלים לכישורים המולדים. אנחנו יכולים לפתח אותן מעבר לנתונים הטבעיים.
חשוב לציין שבשנים האחרונות, מתרבים המדענים שתומכים בגישת האברבנאל ומסרבים לקבל את המדדים של מבחני ה - IQ, מפני שהם סבורים שמוחו של האדם איננו קשיח וקבוע אלא גמיש, והאדם יכול לשנות את ה - IQ שלו ולפתח אותו.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02 - 9973232. אתר "לב אבות" - levavot.org.il באתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: