לשון הרע – אסור גם על אמת” אם הוא דיבור רע על חברו.
רכילות – גם אם היא אמת ואין בה רע” אך גורמת לסכסוך ולמחלוקת.
אונאת דברים – דיבור פוגע על חברו” כגון על חסרונותיו או עברו.
בדיחה – שהיא פוגעת” גם אסורה משום לשון הרע או אונאה.
שידוך או שותפות – מותר ומצוה לספר חסרונות בתנאי שזה נצרך לעניין ושזו כוונת המספר.
מחנך או הורה – מותר לספר לשון הרע על ילד אם נצרך לחינוכו.
תקשורת – לשון הרע הוא איסור חמור מוכפל כמספר הקוראים.
רכילות קבוצתית – לשון הרע על קבוצה הוא חטא חמור מוכפל כמספר אנשי הקבוצה.
חבורת לשון הרע – הנקלע לקבוצה המדברת לשון הרע ינסה להפסיקם ואם אי אפשר יברח משם.
תשובה – מי שדיבר לשון הרע על אדם” יבקש ממנו סליחה ויתקן מול השומעים.
אך אם אינו יודע שסיפרו עליו” לא יודיע לו.
מניעת לשון הרע – לימוד יומי של ספר חפץ חיים” שמודיע את ההלכות” ושל ספר
שמירת הלשון” שיוצר אי יכולת נפשית לדבר לשון הרע.
משיח מר נפשו – מותר לאדם לספר כגון בין איש לאשתו אם זה כדי להקל עליו
כי נחשב לתועלת.
איסור שמיעה – אסור להקשיב ללשון הרע ואם שמע אסור להאמין.
לשון הרע בעבודה – אם מאלצים אדם לדבר לשון הרע בעבודה” לא יספר”
גם אם יפוטר” כי יש לאדם להפסיד כל ממונו ולא יעשה עבירה.
גילוי סוד – אסור. הולך רכיל מגלה סוד.
שכר שמירת הלשון – זוכה לאור הגנוז שאי אפשר לשער.
