ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: בלק
פרשה נוכחית: פנחס
פרשה הבאה: מטות, מסעי
 


מגילת רות ורועי קליין

נתן קוטלר



מגילת רות כולה חסד?
חז"ל שואלים למה קוראים מגילת רות בשבועות? "שמגילה זו כולה חסד והתורה כולה חסד, שנאמר 'וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ' (משלי לא, כו), וניתנה בחג שבועות" (לקח טוב בסופו). חז"ל מדגישים את החסד במגילת רות: "א"ר זעירא מגלה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר ולמה נכתבה ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים" (רות רבה ב, יד).

כאשר אנו שומעים את המילים "מגילה זו (רות) כולה חסד", אנו בוודאי מצפים למעשים הירואיים ומעשים גדולים של חסד. אך כאשר אנו קוראים את מגילת רות, אנחנו אולי קצת מתאכזבים. אמנם אנו מוצאים מעשים טובים של עזרה לזולת, אכפתיות וחסד, אבל נראה שהם מעשים קטנים וטריוויאליים יחסית. רות עושה חסד עם נעמי ועוזבת את הארמון שלה ומצטרפת למסע לארץ רחוקה וזרה. בועז מרחם על רות ונותן לה ללקוט שעורים בשדה שלו, ומזמין אותה לאכול עם כולם. בועז קונה את הנחלה המשפחתית ומתחתן עם רות, וכך מנציח את בני המשפחה שמתו. ובכן מדוע חז"ל מדגישים כל כך את המעשים הקטנים של חסד שבמגילת רות?

המעשים הקטנים מצמיחים את המעשים הגדולים
נראה שאפשר להבין את העומק של מגילת רות בעיקר מהפסוק האחרון שבו מסופר על הולדת דוד המלך "וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד, כב). אם אנו רוצים להבין מהיכן צמחו מעשי גבורתו המופלאים של דוד המלך, עלינו ללמוד את מגילת רות.

לאחר שבועז עשה עם רות חסד ונתן לה לאכול וללקט שיבולים מהשדה, רות חוזרת לנעמי, והמגילה מספרת לנו על דו שיח מעניין ביניהן: "וַתֹּאמֶר לָהּ חֲמוֹתָהּ אֵיפֹה לִקַּטְתְּ הַיּוֹם וְאָנָה עָשִׂית יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ וַתַּגֵּד לַחֲמוֹתָהּ אֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה עִמּוֹ וַתֹּאמֶר שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז" (רות ב, יט). חז"ל שואלים מדוע רות אמרה שהיא עשתה עם בועז חסד, הרי נאמר שבועז עשה חסד עם רות?

"תני ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית שכן רות אומרת לנעמי 'שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם בֹּעַז' (רות שם), 'אשר עשה עמי' אין כתיב כאן אלא 'אשר עשיתי עמו' אמרה לה הרבה פעולות וטובות עשיתי עמו היום בשביל פרוסה שנתן לי" (ויקרא רבה פרשה לד). ומהם אותן 'פעולות וטובות' שרות מדברת עליהן?

כאשר אדם עושה מעשה של חסד, אפילו המעשה הקטן ביותר, הוא מצמיח מתוך המעשה האחד הזה, מעשים גדולים. כל מעשה של חסד במגילת רות, אפילו הקטן ביותר, היה משמעותי, המעשים הקטנים של החסד של רות ובועז הצמיחו את המעשים הגדולים של דוד המלך. ואולי זו כוונת חז"ל "'וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם' (רות ב, יד) אמר רבי אלעזר: רמז רמז לה; עתידה מלכות בית דוד לצאת ממך" (שבת קיג, ב).

לחיות חיים של חסד
כולנו מכירים את מעשה הגבורה של רועי קליין שקפץ על הרימון והציל את החיילים שלו, אבל מה המניע שדחף אותו למסור את נפשו? איך האדם מוצא את כוחות הנפש לעשות מעשים כל כך גדולים ונשגבים?

שוש קליין, אמא של רועי מספרת בסרט לזכרו, "ובכל נפשך" שבסיום המסלול של 'אגוז', רועי הוצרך להישאר עד מאוחר ולהגיע הביתה בשעות הקטנות של הלילה. "בבוקר כשארל'ה (אבא של רועי) יצא לעבודה, הוא פותח את הדלת והוא רואה את רועי ישן על המדרגות. מתברר שלרועי לא היה מפתח והוא לא רצה להעיר אותנו, נשכב ונרדם על המדרגות... זה רועי".

המעשה הקטן של התחשבות וחסד שרועי קליין עשה עם הוריו אולי לא משמעותי ביחס למעשה הגדול שקפץ על הרימון, אבל אין ספק שהמעשה הזה ועוד מעשים רבים אחרים שעשה בחיי היומיום שלו (שאולי לעולם לא נדע עליהם) הצמיחו את המעשה הגדול של הקפיצה על הרימון בשעה הגורלית. רועי קליין היה אדם שבחיי היומיום שלו רק חשב על אחרים, ומתוך כך הוא חשב על חיילים שלו, על עתיד המדינה, על צה"ל, על המלחמה בלבנון. אדם כזה שחי חיים של חסד בחיים היומיומיים שלו, מסוגל להתרומם מהדאגות הפרטיות שלו ומהאינטרסים האישיים שלו, להתרומם ולחשוב על הכלל ולמסור את נפשו למען עם ישראל.

נכון, לא כולנו רועי קליין ולא כולנו נישן בחדר מדרגות או נקפוץ על רימון, אז היכן הרעיון הזה פוגש אותנו?


להצמיח את המשיח
אנו אומרים שלוש פעמים ביום, בתפילת שמונה-עשרה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח". המעשים הגדולים שמשיח בן דוד עתיד לעשות, יצמחו דווקא מתוך המעשים הקטנים של חסד שאנו עושים בחיי היומיום. וכך אומרים בשם הגר"א: "בנין ירושלים כיצד?... דרך העבודה קמעא קמעא... והתחלת בנינה אפילו מאבן אחת" (קול התור פרק ו, ב). בכל מעשה טוב שאנו עושים, אנו בונים עוד אבן בבניין הרוחני של ירושלים. ולכן כל מעשה של חסד, אפילו המעשה הקטן ביותר, הוא משמעותי שהרי אין לדעת איזה מעשים גדולים הוא עתיד להצמיח!

לתגובות: [email protected]
*) הציבור מוזמן לשיעור אמונה מידי שבוע בנושאים אקטואליים שמתקיים אי"ה בבית הכנסת המרכזי בית הכרם (רח' בית הכרם 17) בימי ג' בשעה 20:15.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: